אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני שלושה שבועות. יום שישי, 3 ביולי 2026 בשעה 6:27

לפעמים הדרך הכי מהירה לחזור אחורה בזמן היא פשוט להיכנס לאותו החדר.

ערב שלם במסיבה, שנינו שם.

והמרחק בינינו מעולם לא הרגיש קרוב ורחוק יותר בעת ובעונה אחת.

זה התחיל כבר בכניסה לרכב  החסרתי פעימה קטנה, המבוכה הזו של מה אנחנו עכשיו?

שאפילו להסתכל בעיניים ולהגיד מילה זו משימה קשה

משם נבנה מתח מגנטי שאי אפשר להסביר במילים, אוויר סמיך שגרם לכל צעד ברחבה להרגיש כמו הליכה על חבל דק.

ואז הגיע הריח שלך.

הבושם המוכר הזה שתפס אותי לא מוכן, הציף הכל בשנייה וזרק אותי מיד לזיכרונות הכי מתוקים שלנו.

הסתכלתי עלייך מהצד כשאת רוקדת. חופשייה, זוהרת, בדיוק כמו שאני זוכר ומתגעגע

השד הירוק קם לתחייה  כשראיתי גברים אחרים מתחילים איתך, מנסים לתפוס את המבט שלך, בעוד שאני נלחם בדחף פשוט לגשת, לשים עלייך יד וללחוש לך משהו באוזן ולהבהיר לכולם היא שלי.

ובתוך כל הרעש של המועדון, היה אפילו רגע אחד  שהסתכלת על שתי הבחורות, מאחורי המבט שלך הצלחתי לזהות את הגלגלים הנסתרים האלה שזזים אצלך בראש.

הסוד הקטן שרק את ואני יודעים  כמה שזה מסקרן אותך, וכמה שהצפייה בך ברגע הזה הטריפה אותי. לא יכולתי להוריד ממך את העיניים והמחשבה מה היה קורה אילו זה היה לפני שבועיים..

זה היה לילה שלם של געגוע מזוקק.

געגוע למה שהיה, למה שיכול היה להיות, ובעיקר למי שהיינו כשהיינו ביחד.

ולא שהייתי זקוק לתזכורת אבל מבחינתי לא השתנה דבר ואני מאוהב בך בכל רובד ושכבה

עד הירח וחזרה..

תודה שלא הברזת..

תמיד כאן בשבילך 

502

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י