מחשבות טובות

ועוד יותר שונא ליגת ילדים ב

אבל את למדת אותי שיש דברים שחשובים באמת

אז אני מוצא את עצמי שוב בעיר עלומה ורחוקה

מעודד חבורת ילדים להעביר את הכדור מצד לצד

והראש שלי במקום אחר לגמרי

אולי בכל זאת נתקן..

כי המרחק ממך אותי פשוט גומר 

אוהב ומתגעגע גם ממגרש הכדורגל 

פעם, כל מה שרציתי זה לברוח מהמושב, מהשקט המשעמם הזה המטלות הבלתי נגמרות במשק וגם ממכסחת הדשא שחיכתה לי כל שישי.

היום? חזרתי להורים לתקופת ביניים של החיים בבוקר עליתי על מכנס קצר נעלי עבודה ובלי חולצה

כמו לפני 20 שנה, הנעתי את המכסחת ופשוט... נהניתי, חשבתי הרהרתי וגם דמיינתי

אותך יושבת עם קפה ומסתכלת..

יש משהו במשימות הפשוטות האלה שמסדר את הראש טוב יותר מכל פודקאסט של התפתחות אישית.

בינתיים אני פה

בין הריח של הדשא הקצוץ והקפה השחור

לניסיון להבין מה השלב הבא בחיים והאם את תצטרפי

אולי את התשובות נמצא איפשהו בין הטפטפות כי יש לי עוד ים של מטלות..

שבת שלום

תמיד הייתי מתחיל בלנשום אותה בחיבור של העורף

לכתף הייתי מסניף ,מנשק... עובר לתנוך

מרגיש איך היא נצמדת מעבירה את האנרגיה ... משחררת.. סומכת

היד שלי נוגעת בגופה ומצליח להשתיק את כל העולם

הייתי מרגיש את הגוף שלה נדרך וקורס בו-זמנית, נכנע למשקל של הנוכחות שלי עוד לפני שהוצאתי מילה.

פיזית, היא הייתה מתפרקת. המגע שלי היה גורם לנשימה שלה להיעצר ולעור להצטמרר תחת תנועה מדודה של אצבעותיי, מוביל אותה לקצה עד שהייתה מאבדת אחיזה במציאות ו..

מנטלית, זה היה הכוח האמיתי שלי לראות את הרעד שעובר בה, לדעת שהצלחתי להעניק לה את השקט שלה 

את החוסר שליטה בגופה

אבל המגע הזה כל-כך חסר

הריח

המבט

והריק הזה הוא העונש הכי קשוח פיזית שיכולתי לקבל

כותב ומוחק  50 פעם ביום

המחשבה הזאת של רק לשלוח הודעה אחת לראות

מה קורה? מה שלומך? לשתף ולהגיד לה  שיש לי רק חור בלב ...

ואז המציאות מכה בי 

התגובות שלה הן לא כי לא אכפת לה הן כי האכזבה ממני צרבה עמוק ויותר מדי..

שנינו סובלים בתוך השקט הזה  אני מהחרטה, והיא

מהצורך להגן על עצמה עם מסך של ברזל.

לפעמים "תעזוב אותי" זה התרגום הכי כואב

לשברת לי את הלב..

ואני רוצה לתקן לא לוותר

אבל לא מוכן לשבור לה

שוב את הלב!

שמתם לב שלפעמים מילים רגילות לגמרי הופכות להיות "מחוץ לתחום"?

כבר תקופה ארוכה שאני לא מסוגל להגיד או לכתוב את המילים "בוקר טוב".

במשך שנים אלו היו המילים הראשונות שכתבתי לה בכל יום.

זה היה הטקס שלנו, הסימן הראשון לזה שהיום התחיל.

שהיא המחשבה הראשונה

הצירוף הזה מרגיש לי כמו שטח פרטי ששייך רק לנו. להגיד בוקר טוב למישהו אחר מרגיש לי חסר טעם

תזכורת כואבת שהיא לא שם.

שהיא לא יודעת בוודאות שהיא המחשבה הראשונה

אומרים שהזמן מרפא אולי יום אחד המילים האלו יחזרו להיות רק מילים.

בינתיים, אני מחפש דרכים חדשות להגיד שהיום התחיל בלי שהלב יתכווץ בכל פעם מחדש

כי היא עדין המחשבה הראשונה..

אם תשאלו את המדע אהבה היא בסך הכל תעלול שיווקי של האבולוציה.

ערבוב של דופמין שנותן תחושת אופוריה האוקסיטוצין שיוצר היקשרות וקצת סרוטונין שגורם לנו לאבד את הריכוז.

מבחינה ביולוגית בסך הכל תגובה כימית בין נוירונים שנועדה להבטיח את המשכיות המין האנושי.

אני אומר את זה לעצמי כבר יותר משבועיים

הסברתי לעצמי שזה רק "רעש" במערכת הלימבית, שזו רק ביולוגיה שנועדה לבלבל אותי. ניסיתי להסתכל על זה דרך העיניים רציונליות.

אבל אז אתה מבין

כל הכימיה והביולוגיה שבעולם לא מצליחות להסביר את הרעידות 

את הבטן שמתהפכת

את ההתרגשות

את הגעגועים

 את העובדה שהעולם עוצר מלכת שהיינו ביחד

המוח שלי אולי יודע שמדובר בהורמונים, אבל הלב שלי בכלל לא מבין את השפה הזו..

מתברר שההיגיון הוא כלי נשק חלש  מול רגש כזה בסוף עם כל הכבוד למדע, אני פשוט מאוהב..

בבחורה הכי מדהימה בעולם

אני בחור חזק אבל זה חזק ממני!

חזק מכל נוסחה וחזק מכל הסבר הגיוני..

מסתבר שלפעמים הכימיה הכי טובה היא פשוט זו

שאי אפשר וגם לא צריך למצוא הסברים..

אבל אני צריך לשתף לדבר ולחבק..בשקט ברוגע לתת לכל הרעש להעלים ולתת לנו את הזכות להנות שזה "רק ביולוגיה"..

אי שם בהרים מעבר לאופק

שם בהרים אני אדם אחר , שפה אחרת

כל השנים ,אבל תמיד . את עצמי את כל כולי אני משאיר בחוף. רחוק . כי אתה לא בא איתי לשם 

כי שם אתה אדם אחר עם משימה וייעוד

אבל אותך לא הצלחתי להשאיר בחוף

ואז אתה מגלה שגם בשפה אחרת אתה אוהב ומתגעגע 

וגם מתבאס שהיא שם רחוקה, דואגת ולא יודעת מתי הv שלי יצמד לv שלה

ואתה חושב בשפה אחרת מה היא עושה? ומה שלומה? ורק מחכה לרגע שנתחבק בשפה שלנו..

توشا

أحبك

לא נרדם בלי לחשוב עלייך

איך נפרדים מהרגל של ארבע שנים?

איך מחזירים ללב פעימות ששייכות רק לך!

ארבע שנים זה לא רק זמן

זה ריח שנדבק לבגדים

זה זיכרון של הגוף נוגע בגוף

של יד שמחפשת חיבוק בחושך

זו שפה שלמה של מבטים שרק את מבינה

עברנו הכל.. בנינו עולם שלם של חוויות..

נשאר רק הגעגוע והוא לא מנומס.

הוא מגיע בלילה,

הוא מגיע בשירים ברדיו

הוא מגיע בריגושים קטנים של זיכרון שחותכים בבשר החי ומזכירים לי מי הייתי איתך. ובזכותך

יש רגעים שהרצון להיות ביחד שוב הוא לא רק רגש הוא כאב פיזי. דחף בלתי נשלט להרים את הטלפון

רק כדי לשמוע את הנשימה בצד השני

רק לדעת שהכל בסדר

 האם אהבה כזו יכולה פשוט להיעלם?

הלב והראש שלי מסרבים להאמין.

אולי כל מה שאנחנו צריכים זה ללמוד לאהוב את השברים 

ואז למצוא את הדרך לאסוף אותם בחזרה יחד..

לילה טוב 

תיאור מצב

בדרך לצפון

יושב מכונס מאחור 

אוזניות נעוצות חזק כדי להתנתק מהרעש וההמולה

בוהה בגשם שעל החלון 

הם לא יודעים שאני מריץ בלופ בלתי נגמר את השיר שהמילה שמתחלפת לי בראש  זה  מתחלף לשם שלך שמהדד לי בלב כבר 4 שנים

**-**

איך זרמת לי בדם

התמכרתי לקסם שלך

אני רק בן אדם

אני ילד מטומטם

תודה שנתת לי לגור לך

בתוך העולם

את שברת אותי עם כוונות טובות

ראית מה שלא ראיתי

את תמיד נשארת את צודקת

ובסוף אני טעיתי

איך הלכת לי אישה מפוארת

כמו מכור שאיבד את הדרך

ואת כמו סם

כבר שכחתי שזה קיים

היית גל של אמת

בתוך ים של שקרים בעולם

אז

לא נפלנו לזה סתם

כי עברנו שיעור להפוך את השבור למושלם

את שברת אותי עם כוונות טובות

ראית מה שלא ראיתי

את תמיד נשארת את צודקת

ובסוף אני טעיתי

איך הלכת לי אישה מפוארת

כמו מכור שאיבד את הדרך

ואת כמו סם

את שברת אותי עם כוונות טובות

ראית מה שלא ראיתי

את תמיד נשארת את צודקת

ובסוף אני טעיתי

אני שמח שאת מאושרת

וחייב לך תודה על הדרך

ולעולם לא אשכח אותך..

מדאם

אל תנסי אותי גם ככה אני עצוב עכשיו

אני שבור וגם האגו שלך כזה מורכב

ואם נגמר תגידי איך אני עוד מאוהב

אם תמצאי לך אושר, תיקחי אותי אליו

אל תדברי עליי עם כל החברות שלך

על מה שנשאר בבית מה שכבר מזמן הלך

כי יש בינינו אהבה ולפעמים שנאה

הוספתי גם להודעות שלנו מנגינה

על החיוך שלך אני שילמתי בדמעות

עם השתיקות שלך הייתי מדבר שעות

מחקתי לך את הפחדים את כל החרדות

פשוט מחקת אותי מה אין כבוד ?

ושוב אני רוצה לרקוד

אפילו שקשה לי לעמוד

תקופה שלא מצליח לעבוד

אני מכבד אותך מאוד

אבל עוד כוס אחת נשבע אני יוצא אלייך

להצטער כמו מטומטם להתפרק עלייך

להיות מוכן להסתער להילחם עלייך

רק לא עוד יום אחד כאן בלעדייך

נו תכבדי אותי גם ככה אני גמור עכשיו

ושתדעי אנ'לא כועס אבל קצת מאוכזב

הזיכרונות ממך עוד מטפסים לי על הגב

אם תמצאי לך שקט, תיקחי אותי אליו

אל תשרטי אותי עם כל המשפטים שלך

אני לא מנותק והדיבור לא מלוכלך

וזה לא שזרקתי על מה שהיה איתך

פשוט נמאס לי לעבוד בלאהוב אותך

את הסיפור שלך קניתי בכמעט הכול

את החיוך שלך טשטשתי בעוד אלכוהול

אמרת לי בוא ובשבילך עזבתי את הכול

פשוט עזבת אותי מה אין כבוד

ושוב אני רוצה לרקוד

אפילו שקשה לי לעמוד

תקופה שלא מצליח לעבוד

אני מכבד אותך מאוד

אבל עוד כוס אחת נשבע אני יוצא אלייך

להצטער כמו מטומטם להתפרק עלייך

להיות מוכן להסתער להילחם עלייך

רק לא עוד יום אחד כאן בלעדייך

ושוב אני רוצה לרקוד

אפילו שקשה לי לעמוד

תקופה שלא מצליח לעבוד

אני מכבד אותך מאוד

אבל עוד כוס אחת נשבע אני יוצא אלייך

להצטער כמו מטומטם להתפרק עלייך

להיות מוכן להסתער להילחם עלייך

רק לא עוד יום אחד כאן בלעדייך