יומני היומן

האדם המואר הוא לא ישות עם קווי אופי פסיכופטים.

קל לדמיין בודהה שלא נפגע ולא חרד משום דבר.

האדם המואר הוא - אדם שמצליח להרגיש חרדה ואשמה בלי להרגיש בושה מכך.

כי מה המקור של הבושה הזאת בעצם?

התכחשות להווה -

אני לא אמור להרגיש בושה כרגע

אני לא אמור להרגיש חרדה כרגע

אני אמור להיות חזק

מואר

אני צריך להתפתח עוד קצת

מתישהו בעתיד אהיה מואר, כרגע עדיין חלש.

צריך לתת לרגש את המרחב שלו. למלא אותו במודעות.

כמה זכות יש בלהרגיש בושה

לפחד

לכאוב.

כן מילה קטנה על רגשות:

יש הבדל בין להרגיש - לבין לעשות.

אני מרגיש כועס, פגוע, נסער - זאת לא סיבה מספיק טובה לעשות עם זה מה שאני רוצה. למשל לפגוע באדם אחר.

לא רק שזה לא מוסרי, זה יוביל לתוצאה הפוכה מהשאיפות שלי.

אם אני רוצה להיות רגוע או חזק יותר - זה מתחיל בלשלוט על הפעולות שלי. משם עוברים לצורת חשיבה שונה, ולתודעה יותר נוחה.