יומני היומן

במהלך המדיטציה אני באימון מתמיד של "להיות הצופה". לא להתערב בזרימה הטבעית של הגוף שלי ולתת לו להביע את עצמו בצורה המשוחררת ביותר. 

לתינוקות ובעלי חיים יש תנועות לא רצוניות רבות מאדם בוגר. כי אין להם תכתיבי חברה אז אין שום סיבה לעצור את הגוף מלהביע את עצמו בחופשיות. 

כל הכשכושים בזנב, ההתמתחויות - זאת פריקת אנרגיה טבעית. ואדם בוגר מונע את זה עצמו, והדברים הללו נרשמים בגוף וטובעים את השחרור שלהם. ובמדיטציה אפשר להביא אותם לכלל מודעות. עד רמה שהגוף רועד, מתמתח ועושה קולות משונים כדי להביע את האנרגיה התקועה ולשחרר אותה.

זאת הקלה עצומה כשזה קורה. הגוף קליל יותר. השינה משתפרת. וזה מרגיש שהשרירים עשו עבודה.

וכל האימון הזה משפר את יכולת "הצפייה" ביום יום. אני מסוגל להקשיב עם פחות שיפוטיות, מזדהה פחות עם המחשבות שלי, ונעשיתי יותר זורם בחברה.