בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיי כבמבית

לפני 17 שנים. 2 באוגוסט 2006 בשעה 16:29

היה סשן מדהים אתמול .
לא ישנתי רוב הלילה מרוב מחשבות ומרוב רעידות.

ובבוקר מגיעה למשרד, פותחת את הדואר ומיד קופצת לה ההודעה ממנו או שמא ההוראה -
16:00 בדיזנגוף פינת בן גוריון .
בורחת מהמשרד באמתלא רצוצה , רצה להתקלח ולהתלבש כמו שהוא אוהב ומגיעה כרבע שעה לפני הזמן , כבר למדתי , הוא לא אוהב שמאחרים ולא רוצה לאכזב אותו שוב. (מה גם שזה עלה לי בפעם הקודמת )

ממתינה לו בפינה בעמידה זקופה , כמו שלימד אותי . והאנשים שעוברים נועצים בי מבטים ... מה היא עומדת כך ? ואני מסמיקה קלות אך עומדת בזקיפות .

והוא מגיע לו וכדרכו , בלי לברבר , מסמן לי ללכת אחריו. לאן הולכים ? אני חושבת אך לא מעיזה לשאול והולכת אחריו בצייתנות.

ולבסוף מגיעים לחנות בגדי נשים יוקרתית והוא מסמן לי להכנס ולעמוד בצד. המוכרת ניגשת אלי ושואלת אם אפשר לעזור ואני נבוכה כולי (וזה לא קורה לי הרבה ) מסתכלת לעברו והמוכרת לא מבינה מה קורה ושואלת אותי שוב. "שמלת קיץ קלילה , שחושפת יותר מאשר מסתירה" הוא אומר למוכרת בנחרצות , והיא פונה אליו בהפתעה , נבוכה גם היא . "מיד אדוני " היא עונה לו , מודדת אותי במבטה ,מנסה להבין מה קורה כאן ורצה להביא את השמלות.
חוזרת עם כמה שמלות מסתכלת על שנינו ופונה אליו ומראה לו את השמלות . "נסי את זו " הוא מורה לי ואני פונה לפינת ההלבשה למדוד אותה . "נסי אותה בלי חזייה" הוא מורה לי והמוכרת המבולבלת מסתכלת עליו ואחר כך עליי בתדהמה.
נכנסת פנימה וסוגרת עליי את הוילון , שונאת להתפשט במקומות כאלו והוא יודע את זה!
מסירה את המכנס מורידה את החזיה ונשארת עם החוטיני בלבד , מושיטה יד לשמלה ... ופתאום הוילון נפתח לו ואדוני והמוכרת עומדים בפתח , מכסה את עצמי עם הידיים אבל מבט קטן ממנו מספיק כדי לעבור לעמידה זקופה . "תתאים לה השמלה?" הוא שואל את המוכרת הנדהמת , "נכון שהצבע הבהיר מתאים לגוון השזוף שלה ?" והמוכרת עומדת בפה פעור לכמה שניות "אהה כן , אהה מאוד מתאים " היא עונה , לא יודעת מה לעשות עם עצמה ונראה כי אני והיא מסמיקות באותה מידה.
"נכון שיש לה גוף מדהים? " הוא פונה למוכרת "תסתובבי כך שהיא תראה את כולך " הוא מורה לי ואני מסתובבת בצייתנות , לא ממש יודעת איפה לקבור את עצמי. "יפיפיה " עונה המוכרת , "מתאים לה חוטיני " היא אומרת בחיוך ומסתכלת על אדוני . ואז ללא שום אזהרה היא שואלת אותו ואני כמעט נחנקת "היא יכולה להסתובב שוב ?" "שאראה את המידה שלה " ואדוני מסמן לי עם הראש להסתובב ואני מרגישה את ההשפלה עוטפת אותי כולי ומסתובבת . ואדוני שנראה כי קלט את המוכרת הרבה יותר מהר ממני אומר לה "אני ממתין כאן בצד , היא לרשותך , תלבישי אותה בכמה מערכות ותוציאי לי אותה החוצה שאראה" והולך ומתיישב בפינה ומתצפת.

ולתדהמתי , המוכרת מתחילה לחלק לי פקודות "תלבשי את השמלה הזו" ... "הוא אמר בלי חזייה" היא אומרת כשאני מרוב בלבול שמה את החזייה. "תסתובבי" "תעמדי זקוף" וככל שהיא רואה שאני מצייתת היא נכנסת יותר ויותר לעניין. "גשי תראי לו" "תתפשטי ותלבשי את זו" וכן הלאה והלאה .

ואחרי שעה של טרטורים מחליט אדוני מה קונים , המוכרת שמכרכרת לה סביבו עוטפת לו הכל ומפלרטטת איתו , לוחשת לו משהו באוזן ויוצאים החוצה.

חזרה ברכב , אני עדיין בשוק , הוא מסמן לי ואני פותחת את מכנסיו מסמן לי שוב ואני מענגת אותו , אוהב להחדיר את כולו לפי ,בתחילה לא האמנתי שאי פעם אצליח אבל כמו שהוא הבטיח , לאחר שני סשנים כבר למדתי.

ופתאום שמה לב כמה אני רטובה , מסתכלת עליו בעיניים כלות , ולאחר מספר דקות הוא מאשר לי ואני ........ מאושרת.

תודה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י