לומדת ללכת

כמו בקורונה 

גם עכשיו,

אני וקירות שסוגרים עלי

זה לא הולך ביחד,

אני חיית פרא 

אני צריכה חופש 

אני צריכה ים, 

אני צריכה אנשים,

אני צריכה פלרטוטים,

אני צריכה גברים,

צריכה להיות בתנועה,

ללכת, לחזור, לרקוד, לצחוק,

להזדיין, להסתשן,

אני חיה בכלוב וכשישחררו אותי

אני אחזור לטבע שלי😈

איזה כייף זה התחלות חדשות,

אחרי תקופה קשה, מבאסת,

שהייתה לי מן הרגשה כזאת

שככה זה הולך להישאר,

פתאום החיים מפתיעים ויש רגעים משמחים,

ואת פחות ופחות חושבת עליו,

פחות מדוכאת, 

יותר מחייכת, יותר מפלרטטת,

יותר משתזפת לך בים ונהנית מזה,

אז פתאום את נזכרת,

שהחיים חזקים מהכל ותמיד,

אבל תמיד,

אחרי החושך מגיע הבוקר והשמש עולה,

יום חדש מתחיל והכל פתוח בפניך.

מתגעגעת לזה, 

לתת את המושכות למישהו אחר. 

רק נשלטות יבינו את תחושת השחרור 

את העוצמה שאני מרגישה 

כשאני כלי שמשמש מישהו אחר,

כמה שקט זה נותן לי בראש, 

כמה התחת שלי מתגעגע להצלפות החגורה 

שכל אחת מהן משחררת אותי יותר ויותר 

ההרגשה החמה הזאת שמציפה את הגוף שלי,

את התחת אני בכלל לא מרגישה,

פאק איך אני מתגעגעת לזה,

שיגיע מישהו ראוי ואני אמסור לו את השליטה.

אתם רואים פרופיל חדש

מריחים בשר טרי ואז מתחילים…

אולי הפרופיל חדש באתר,

אבל אני לא חדשה בעולם..

אולי אני נשלטת אבל אני לא פרייארית,

אני מדוייקת ויודעת מה אני רוצה,

לא כל אחד שזורק משפטי עאלק שליטה

יכול לקבל את הזכות להיכנס לראש שלי 

ובטח לא בין הרגליים שלי,

אז תנוחו.. 

אני אולי בשר טרי פה

אבל אתם אלה שתעלו על המנגל בסוף.