|
|
|
ושתאונני אותי עד שתכאב לך היד.
לא תעצרי כשאגמור, או כשאגמור בשנית.
לא תעצרי כשארעד.
לא תעצרי כשאפרכס וארטוט כמו magic want.
לא תעצרי כשהזרע יעוף לכל כיוון, כמעט ויפגע לך בעין.
לא תעצרי כשאתחנן ואבטיח הבטחות שלא אקיים.
לא תעצרי גם כשלא יהיו לי עוד מילים כדי לדבר ולשקר.
תאונני אותי עד שתכאב לך היד.
דיברנו פעם אחרונה לפני חודש בערך ומאז את עדיין "נראתה לאחרונה בזמן האחרון (לפני 4-0 ימים)", כל פעם שאני נכנס לכלוב (ואני נכנס יותר מידי) את "נראתה לאחרונה בזמן האחרון (לפני 4-0 ימים)", אני רוצה לדבר איתך, רוצה לפרוק לך, לספר כמה התגעגעתי וכמה את חסרה לי אבל את "נראתה לאחרונה בזמן האחרון (לפני 4-0 ימים)", רוצה לשמוע ממך על כל דבר שאי פעם חווית, רוצה שמוע כל סיפור משעמם ככל שיהיה אבל את "נראתה לאחרונה בזמן האחרון (לפני 4-0 ימים)".
דיברנו לפני חודש בערך ומאז אני לא מפסיק להיזכר, במה שהיית, באיך שהיית, בשבילי, במה שעשית לי, את כל כך רחוקה ועם זאת את גם "נראתה לאחרונה בזמן האחרון (לפני 4-0 ימים)".
כל כך הרבה פעמים ריפרשתי את המסך ואת עדיין "נראתה לאחרונה בזמן האחרון (לפני 4-0 ימים)", נמאס לי לחכות לך ובכל זאת אמשיך, רציתי להתנתק מהכלוב אבל יש שאומרים עלייך שהיא "נראתה לאחרונה בזמן האחרון (לפני 4-0 ימים)", רוצה רק לרגע לראות את האייקון הלבן עם הילה סביבו, שתכנסי לצאט ונדבר, דקות, שעות, לנצח.
אני נזכר בחיוך היפה שלך, בגוף שלך, בדיבור שלך, בצחוק שלך, בהומור שלך, במילים החמות שלך, במחמאות שלך, ידעת לדבר איתי כמו שאף אחת לא ידעה, גרמת לי להתמכר לכינוי שלך, לחייך חיוך גדול כשאני חושב עליו, יש לך צבע שרק את יודעת והוא תמיד גורם לי לחייך למרות שאני לא ראיתי אותך לאחרונה "בזמן האחרון (לפני 4-0 ימים)".
פעם דיברנו שעות והיום אני חופר פה לעצמי ולמי שיקרא, כשבינתיים בבלוג שלך את מקלידה.
הבן שלי מכור ליוטיוב ובעיקר ליוטיוברים,
כהרגלי אמרתי לו שיפסיק לצפות בהם ויתחיל לחיות את החיים בעצמו, כמה דקות אחרי זה נכנסתי לכלוב וקראתי בלוגים על סשנים להנאתי - כן, אני רואה את הדבשת של עצמי
אני לא אדם מסובך, אין חוברת הוראות עם השם שלי עליה, אין גם יותר מידי ללמוד, אך עם זאת יש דברים שמטיסים אותי לשמיים.
למדתי שאני שולט מלמטה, אבל כשהצד השני קשה איתי.... ממממממ זה סקסי, כשהיא אומרת לי לסתום, כשהיא לא מרשה, כשהיא קיצונית.....
כשהיא נותנת משימות, כשהיא שומעת אותי בלי מילים, כשהיא מבינה.....
זה כיף, זה מענג, בא לי עוד, בא לי להתמכר, בא לי שהיא תמשיך, בא לי שהיא תהיה הכי מלוכלכת איתי, פאק כמה בא לי
היום שלה התחיל גרוע והיא כמעט שאיבדה את התקווה, דווקא היום מכל הימים נורת אזהרה אדומה קפצה, אדומה כמו הדם הרותח שבגופה.
רק עוד כמה מטרים והיא במוסך, לוחצת עם כל משקל גופה על דוושת הגז אבל הרכב לא מאיץ, גופה מתחמם בקצב המנוע, עצבים, אולי טיפה לחץ.
הרבה מזל ופחות יכולת גרמו לאוטו להעצר בפתח המוסך, עומד בצורה הכי רנדומאלית, עומד ולא משאפשר לאחרים להיכנס או לצאת, בצורה שמסבירה לכולם שרק הרכב שלה חשוב, בעולם, אי פעם.
עשן יוצא ממנוע המכונית ותכף גם מהאישה, היא עמדה שם לבושה שחור, חולצה שחורה צמודה, עליונית שחורה שמבליטה את פלג גופה העליון, חצאית שחור שמבליטה את האגן שכולם אהבו, עקבים שחורים, לא סטילטו - היא אהבה נוחות, מבחינתה הנוחות שלה זה עיקר היופי שלה.
היא תמיד לבשה שחור, כל הארון שלה הורכב מבגדים שחורים, היא סיפרה לכולם שזה מבליט את השיער הכחול שלה, שיער בוב צבוע במספר גוונים משתנים של כחול, אבל בתוך תוכה היא ידעה את הסיבה האמיתית לשחור - זה הצבע של האפלה שהיא מחפשת בגברים שלה, טוב, גברים זאת מילה גדולה למה שהיא חיפשה.
אחד מהעובדים יצא אליה, מזרחי, טיפה גבוה, בעל זקן שחור, נראה כמו פרסומת סטריאוטיפית לגבר תימני, אבל שרירי ומלוכלך כיאה למוסכניק ובעל עיניים ירוקות באופן מפתיע, בגדול הוא לא היה מה שהיא חיפשה ברשימת הקניות שלה, אבל לפעמים נאלצים להסתפק בחטיף בין ארוחות.
לגופו לבש גופיית סבא שנראתה עליו טוב מידי וסרבל שהיה קשור על המותניים כאילו שהוא בטיול שנתי עם המורה למדעים.
הוא ניגב את ידיו במגבת הלבנה שעל כפתו תוך כדי שאומר לה "גברתי, לא להחנות פה", שיעשע אותה עד רמת החיוך שמההתחלה הוא ידע לפנות אליה בתור גבירתי.
ככל שחשבה עליו יותר ככה שפתיה המשוכות באדום לא יכלו להפסיק להתעקל מעלה, "האוטו מעלה עשן, תהיה חמוד ותבדוק אותו" לא הוא ולא היא ידעו אם היא ציוותה או ביקשה, אולי פשוט זרקה רשת ובדקה מה יעלה.
ראשו נעה מעט כדי להביט באוטו מבעד לכתף של הגבירה שמולו, "בסדר, מפתחות?", היא החזיקה אותם מהקצה, ממש מעל כף ידו המלוכלכת, מחפשת לזהות שביב של צייתנות, שביב של כניעה.
מבטיהם ננעצו אחד בשניה, היא מתחילה לשחק משחק ארוך, משחק שהוא אפילו לא מודע אליו או לחוקייו, והוא עומד בלי לדעת שהוא עומד להפסיד במשחק ולנצח בחיים
אלגנטית ושחורה כמו תמיד היא ירתה שאלה לכיוונו "מה שמך?", מבטו נעשה מבולבל אך הוא ענה מבלי להתרגש "דדי", היא לא יכלה להסתיר את ההתרגשות מהניגודיות הכמעט אמביולנטית בין השם שלו למה שרצתה לעשות לו, "ואת?", "אממממ, אתה יכול להמשיך לקרוא לי גבירתי, זה לא הולם אותי לדעתך?", המוסכניק גלגל עיניו, אפילו לא יודע שמרגע זה רק ככה יקרא לה.
כשסיים לגבות תשלום הגיש לה את הקבלה, היא שלחה יד בהירה ועדינה אך נתנה לפתק הלבן ליפול אל הריצפה, דדי כופף את גופו המלוכלך להרים את הקבלה אך כף רגלה ונעלה השחורה הקדימו אותו, נועצות את הפתק לריצפה בזמן שהוא מביט בה מלמטה.
כשלא אמר כלום היא ידעה שנצחה, עוד אחד לאוסף...... לבסוף אישרה לו לקום בזה שהרימה את רגלה.
היא חייכה כשראתה שהקבלה על שם "גבירתי".
מוקדש לידידה/חברה מהכלוב
אין מושך יותר מאישה שמודעת לגבולות שלה ולא מתביישת להגיד ולעצור.
אין סקסי כמו אישה שמבינה שהיא חלק שווה בסיטואציה (כל השולטות שאני מחבב - לא להתפוצץ, זאת לא הכוונה).
אין סקסי כמו אישה שיודעת לדרוש, או לפחות לבקש, אבל אל תציעי, אם בא לך - תגידי, גברים לא יודעים לקרוא בין השורות.
הייתה אחת
שידעה לעשות קשרים
שידעה להגיד מילים
שהעבירו אל הזין דם
אני זוכר בלילות של ירח מלא
היית כותבת לי
לא במקרה
מחורמנת
מטורפת בלי הכרה
רצית שארד לרצפה
אגמור לתקרה
היינו עושים באהבה
היה לנו טוב
היה לנו רע
התגרנו ביחד
לא השארנו ברירה
אני זוכר בלילות של ירח מלא
היית כותבת לי
לא במקרה
מחורמנת
מטורפת בלי הכרה
רצית שארד לרצפה
אגמור לתקרה
היינו עושים באהבה
באהבה......
תמונה של בולבול - לא שלי, מוקדש כמחווה
יוצא לחגוג את החופש,
יוצא לחגוג את החיים,
לא בגלל השנה האזרחית החדשה,
לא בגלל הנובי גוד,
יוצא לחגוג כי לי יש את החופש לחגוג.
איפשהו בעברכם השתבש משהו, כנראה בגלל פנטזיות האוננות המוגזמות שלכם או תחפושות הזנותיות של פורים, אבל הגיע הזמן לשים לזה סוף, מדים של אחות זה לא סקסי!.
קוראים לי שיר ומהפתיח אפילו לכם די ברור שאני אחות, אני די קטנה במידות, אומנם רק 154 בגובה אבל 100% של מיניות מתפרצת, כולי שזופה פרט למקומות מסויימים, שיער שחור חלק שכמעט מלטף לי את הישבן (עוד נגיע אליו), עיניים ירוקות שראו המון דברים, תחת עסיסי אך קטן מידי וחזה קטן שכבר הפסקתי להתבייש בו - ככה נולדתי וככה גדלתי, בפועל אני נראת בת 22 במקסימום ו16 ביום טוב, למדתי להשלים עם מה שאני - חלומו המתוק של כל חובב צעירות.
רובכם בשלב כלשהו אוננתם על אחות רחמניה במדים של לבנים והמינימלים עם הצלבים האדומים, כנראה בגלל הפורנו העלוב שאתם חייבים להיגמל ממנו. כמו שאמרתי, המדים לא סקסיים - יש להם חרא של גיזרה, הם לא מחמיאים לתחת, לא מבליטים את החזה, לא צמודים במקומות הנכונים, בגדול זה שק עם כתמים של דברים שלא אפרט.
הכסף לא משהו, התנאים זוועה ונקודת האור היחידה היתה המדים, זה לפחות מה שחשבתי. אתם בטח שואלים את עצמכם למה להמשיך בעבודה כזאת, במיוחד כשיש אלטרנטיבות יותר מכניסות כמו Only fans חרמנא ליצלן. פשוט בתוך כל השיט הזה (תרתי משמע) יש גם יתרונות חבויים, אולי לא ממש יתרונות, יותר כמו דרך חיים שסיגלתי לעצמי כדי להמתיק את החרא, הדרך החביבה עליי היא לטפל במטופלים בעייתיים, כאלה שצריכים חיווט מחדש או אפילו חינוך פיזי קל.
יש מטופלים מיוחדים, מהסוג שאני מסבירה להם שצריך למדוד חום רקטאלית ואז ממש בטעות בכל פעם מחדש אני משתמשת באצבע במקום במדחום, טעות בתום לב ממש.
יגאל היה השיא של השפל, זבל אנושי בדמות ערס מטרוסקסואלי בן 40 בערך, נשוי לאישה צ'אחלה מארץ הצ'אחלות שאפילו לא עצרתי ללמוד את שמה. הם היו מסוג האנשים שחושבים שכולם עובדים אצליהם ושזאת זכות להיות בנוכחותם, אלה שצועקים במסדרונות, אלה שמרעישים בחדר עד מאוחר, 3 מטופלים התלוננו וכל פעם החלפנו אותם, עד שנשבר לנו ושמנו את יגאל בחדר משלו - פשוט פרס לטרור.
ביום שהדביל המזדמן צעק על אשת צוות איבדתי את זה, באותו יום התנדבתי לקחת לו חום, שם בחדר הפינתי והמבודד - איפה שלא שומעים ולא רואים. כפפות כפולות על ידיי, המדחום הגדול על גלגלים צמוד אליי, דפקתי בדלת קלות והכרזתי במתיקות האופיינית לי "היי יגאל, באתי לקחת חום", אישתו ישר נבחה לחלל האויר "מתוקה, כבר לקחו לו קודם", בחוסר רצון נאלצתי לחייך ולהשיב לכלבה "כן, אבל בגלל שאנחנו רוצים לשחרר אתכם מחר אז אנחנו מוודאים כמה פעמים".
הצ'אחלה ויתרה ויצאה מהחדר, לבושה בטייץ מנומר וחולצה מזעזעת, ממש כאילו היא עושה קוספליי לפגי באנדי. לזכותה יאמר שהיה לה חזה מלאכותי ותחת מהמם וזה נגע לי בחולשה לישבנים.
היה ליגאל גוף מהמם ואופי מחורבן - בדיוק הטעם שלי, הוא חיכה שכוב על המיטה עם פה פתוח ועיניו גערו בי להזדרז, "מצטערת יגאל, אבל לפני שחרור חייבים בדיקה רקטאלית", יגאל "הבבון התורן" לא יכל להסתיר את החיוך הסוטה שלו, ידיו נשלחו מטה ופשטו את המאצתונים השחורים שלבש על גופו, חושף מולי איבר שלא היה מאכזב שום גברבר. הוא קלט שמבטי פגש את איברו המהמם ושאל "אוהבת מה שאת רואה?", כל הפאסון שלי ירד לתחתית - בן אלף, "תסתובב בבקשה, זה לא נעים לי יותר מאשר לך" - שקר, זה היה נעים לי ותכף אבדוק אם גם לו.
הוא נשכב על הגב, התחת האגסי שלו נגלה מולי, הוא משך רגל אחת מעלה לכיוון היד שלו, כנראה שהוא מתורגל, החור שלו קרץ לי, טיפה שעיר אבל בדיוק מה שציפיתי.
מרחתי כמות נכבדת של נוזל סיכה חלקלק ושמנוני והכנסתי לו את האצבע פנימה, יגאל החרמן לא נדרך, הוא גם לא כיווץ את פני הבבון שלו, הוא פשוט בלע את האצבע שלי, אחחחח הרטיבות שזה גרם לי בין הרגליים.... פחדתי שהוא יריח את זה כמו כלבלב צייד.
בניגוד גמור למה שציפיתי החור של יגאל לא היה קפוץ, חבל קיוויתי להרחיב לו אותו, לחיצה על המכונה עם היד השניה וכמה צפצופים, "מוזר, זה לא עובד, אנסה שוב", המשפט הזה הצחיק אותי כמו תמיד.
הוצאתי את האצבע, לחיצה על הכפתור, צפצוף והחדרתי פנימה במכה אחת, הפעם יגאל גנח מכאב, רציתי לאונן שם בחדר בזמן שהאצבע שלי בתוך התחת החמוד שלו.
שוב לחיצה במכונה, שוב צפוצפים מוזרים אבל יגאל לא התלונן, אפילו היה נראה שהוא מחייך טיפה, הפציינט הנחדר החל להתרומם לעמידה על 4, מבליט את ישבנו מולי בזמן שהאצבע תקועה סטטית בתוכו.
פרצופו המכוער של יגאל הסתובב אליי והוא שאל "לא בודד לאצבע שלך שם בפנים?" אוחחחחח הבבון המדהים הזה ידע ללחוץ לי על הנקודות.... הרטובות, יכולתי להרגיש את הטיפות מטפטפות ממני בקצב המטרונום שבמוחי.
הרמז הממש לא דק שלו היה יותר מהזמנה בשבילי, הוצאתי את האצבע ובמקומה החדרתי 2, יגאל נגח בקול כל כך מתקתק, הפעם לא הייתי סטטית, הפעם יצאתי וחזרתי, הוצאתי וחדרתי, תחתוני התחרה הכחולים שלבשתי נאלצו לעבוד שעות נוספות בניסיון נואש לספוג את המיצים שיצאו ממני.
כשאצבעות חופרות בתוכו קרבתי אליו "זה נעים לך שם?" הוא הנהן במהירות, התעצבנתי, אפילו מילה הוא לא אומר? "תענה במילים" גערתי בו תוך כדי שאני דוחפת אצבעותיי עמוק ומוחצת לו את האשכים, "פאק, כן זה נעים לי המלכה", כבר אמרתי שאני רטובה בטירוף?.
כבר חשבתי שאני מתחילה להגזים אבל זה היה חזק ממני "ומה אתה?", הבבון גנח והוריד את הראש, כל זאת כדי להגיד "הזונה שלך", הופתעתי, חייכתי, הסמקתי, לדעתי הייתי במרחק נגיעה מגמירה, רציתי להשתמש ביד שלו כדי לגמור שם נהרות, לא שייגע בי אלא שאני אגע בו.
ידעתי שזה רגע האמת מבחינתי, רגע שעוד יש לי שליטה על החרמנות שגערה בי, הוספתי אצבע לתחת שלו והתחלתי לפמפם אותן בתוכו, רציתי לאונן את הזין העבה שמולי ולעשות אותו בולבולוני קטני וטיפשוני שלי אבל לא הגיע לו להנות לבבון הלא מפותח, אז במקום זה חפרתי בתוכו כלפי מטה, משחקת לו בפרוססטה עד שהתחיל לבכות כשמתחנן לגמור, "למה את בוכה זונה שלי?" הזונה המיוחמת לא ענתה על השאלה וזה רק הצחיק אותי יותר.
כשהוא רק ניסה לדבר ישר דחפתי את עצמי יותר, כל מילה שלו רק דחפתי יותר "כן, מה אתה רוצה להגיד?" וכשפתח את הפה שוב הגברתי עוצמה, כל פעם מקניטה אותו מחדש, זונה מהממת שלי,
הזין המטלטל שלו היה כל כך מזמין שהייתי כועסת על עצמי אל לא הייתי מרגישה אותו, טיפה ללחוץ את גוש הבשר היפה שלו, לנעוץ את ציפורניי הקצרות בזמן שהוא נטחן בדוגי, והוא בהחלט היה נעים למגע, בולבולוני קטני שלי, הוא גנח ואני לחשתי לו באוזן באיטיות מתקתקה "הייתי חייבת לגעת בו, מקווה שלא תתנגד" לפני שאספיק להגיד משהו נכנסתי שוב חזק לאחוריו.
אחזתי במוט העומד שלו ומשכתי לאחור, פאק כמה הזין שלו היה מהמם הן מבחינת אורך והן מבחינת היקף. בזמן ובמקום אחר הוא היה יכול לזיין אותי בפראות עד אובדן הכרה, בעולם אחר הייתי סוגדת לזין הזה בתקווה נואשת שהוא יסכים לקרוע לי את הפה.
הבייצים המפלצתיות של יגאל המיוחם כבר היו צמודות לגוף הבבוני שלו, הוא היה שניות מפיצוץ והיה חבל לעצור, נגיעה קטנה עם האצבע, הפסקה נוספת והוא גמר בשאגות של חיה, בקושי הספקתי למחוץ לו את הבייצים מרוב מרוב התענגות על פמפום התחת.
הוא גמר עדיין על 4, גמר וגנח, שאג והשפריץ, זרע חם נשפך ממנו וטיפות המשיכו ליזול, איזה זונה מיוחדת ומזדמנת מצאתי לי.
ליטפתי את שיערו בעדינות עם היד שהרגע הוצאתי ממנו, הוא קרס על המיטה בתנוחה עוברית, סיפרתי לו שהוא היה מדהים ולסיום גם הראתי לו תמונות שצילמתי בלי שיידע מהסשן שהרגע הסתיים, פניו האדימו ועיניו נלחצו, המשכתי ללטף את שערו ולמרוח עליו את מה שעדיין היה עליהן "שששששש זונה טובה שלי, נכון שאתה תתחיל להיות מטופל מנומס? לא היינו רוצים שהתמונות האלו יופצו", הוא לא ענה, סתם בכה וילל לו לתוך הכרית, אולי מהגמירה, אולי מהתמונות, אולי מהעובדה שמישהי כמוני "נותנת שירות קטנטנה" גרמה לו להבין שהוא זונה מיוחמת.
שיחקתי בטיפות הזרע הלבנות שנחו על המיטה ונתתי לו לטעום את הבלאגן אשר לפני רגע יצר, והוא ליקק הכל כמו הזונה שידעתי שהוא, חבל שמחר הוא היה צריך ללכת, ואו התחתונים שלי היו צריכות לצאת לפנסיה אחרי זה.
בלי שהתבקש - זאת הטרדה מינית.
לא לחפש תירוצים, לא ביקשו - אל תשלח
