מה הפרופיל שלי משדר כשאתם קוראים אותו (יכולים להתפקס על כל חלק או על הכל)
ניק - לא ישתנה
תמונות
ביו - כן, זוועה
בלוג
מה הפרופיל שלי משדר כשאתם קוראים אותו (יכולים להתפקס על כל חלק או על הכל)
ניק - לא ישתנה
תמונות
ביו - כן, זוועה
בלוג
אני מרגיש הכי טוב שבעולם בשניה,
מרגיש שכלום לא השתנה,
מרגיש כמו בפעם ההיא,
אין לי מילים - כאילו יש אבל הן מטומטמות,
פאק,
תודה
החיים זה לא משחק של שח, אתה לא עושה פעולה ומשיג ניצחון - גם לא סט של מהלכים. החיים זה בורסה וניירות ערך, אתה עולה ויורד, נכשל ומצליח, אתה מתחזק מוסיף - דגש על לחזק כי אם תשאר במקום אז מקומך יעלם. אתה לא מנצח את החיים בכמה פעולות, אתה לא מוביל על אחרים, אתה נע במסלול שלך בקצב שלך כשאין עוד רכבים בכביש, אתה לא מנצח ולא מפסיד - אתה ממשיך למחר ולמחר ולמחר ולמחר
אם לא קראת את הבלוג, אם לא הצצת בביו, אז למה לשלוח הודעה? בגלל הכינוי? בגלל התמונה שלרוב היא מזוייפת?
לא מפריע לי את נשואה, דיברתי עם נשואות, אני מדבר ואני גם אדבר, לא מפריע לי גם הגיל שלך, כמה שנים למעלה או למטה זה סביל, אבל מה שמפריע לי זה ששיקרת, מה שמפריע זה שבחרת לתת מידע לא נכון כדי להיראות יותר אטרקטיבית ועוד את שאלת אותי אם אני נשוי - אין גבול לצביעות.
7 שנים בגיל שלך לא יהרגו אותי, אבל ברגע שאת נתפסת בשקר - אי אפשר להאמין לך יותר, אולי בכלל את גבר.
תודה, שלום.
הבן שלי מאוד אוהב לשחק אבל הוא לא מצליח לנצח אותי, אמרתי לו שיתאמן ויתאמן ובסוף הוא ינצח גם אותי.
היום, אחרי חודשיים של אימונים שיחקנו משחק, הוא התחיל טוב, אני יותר טוב, הוא עשה טעות ואני ויתרתי לו, ככה יצא שאני עמדתי במילה שלי והוא הרוויח אבא נהדר (שמרים לעצמו).
אולי אני במשבר גיל 36, אולי משועמם, אולי סתם לא מוצא את עצמי.
אז מה עושה מי שאין לו מה לעשות? ממציא לעצמו משחקים מטומטמים.
לאור העובדה שאני מנסה להשתפר אז לקחתי את זה למקום אחר.
ולהלן האתגר, הולכים לכלי הAI האהוב עלייכם ומבקשים ממנו רשימה של 30 דברים שאתם רוצים שילמד אתכם (לא משנה התחום, לא משנה הקושי), אתם יכולים להתאים לו את האזורים, לכוון ועוד כל מיני דברים.
המטרה: במשך חודש, כל יום ללמוד משהו.
יכול לקחת לכם 15 דקות ולמדתם משהו חדש.
בהצלחה ובבקשה, אם מישהו זורם על זה - תרשמו לי, מעניין אותי אם זה יתפוס
א - אני, ה -הוא
א: שלום
ה: שלום אודי?
א: כן, מה עכשיו?
ה: היי, זה xxxx מיחידת המילואים שלך.....
א: כן אני מזהה, לא אני לא בא
גיחוח מהצד השני של הקו, ה: לא לא, עדיין לא, פשוט רציתי לדעת שאתה מודע למצב כרגע בxxxx
א: כן, יש לי ynet בפלאפון
ה: מעולה, אז במקרה ו....
א: אני לא בא, ביירון שמח שיהיה לך, ביי
ה: ביי
תכלס, שיחה טובה
אבל חייב להגיד ש"שם טוב האבי" זה אחד הדברים הטובים שראיתי (1 וגם 2).
הביקורת כלפי הכל, הרפרנסים, ההפקה המדהימה, העובדה שהוא דירדר כוכבים ברמה, בעלילה המטומטמת והגאונית - כל כך הרבה דברים.
מרוב שאני מרוקן נפשית בחרתי להסכים להצעה של חבר מהמילואים, פשוט לא רציתי להיות מטרה של אינסוף שאלות שקורעות את הנפש כמו מיליון חיצים, בגלל המצב הדומה יכולנו להתעלם מזה ושזה לא יהיה מוזר להתעלם.
יצאנו לבירה, התגעגעתי לבחורות, התגעגעתי לאוירה של שיכרון וחרמנות אצל כל אדם שם, התגעגעתי לשלווה והעדר הדאגות.
היתה שם מישהי שכמעט אכלתי אותה במבט, היא היתה רזה בצורה קיצונית עם ראסטות עד אמצע הגב, לבשה טופ בלי חזיה וגינס שגדול עליה בכמה מידות.
תחתוני בוקסר צמודים בלטו מעל קו המכנסיים, היא לא הטעם שלי וגם לא רציתי להכיר אותה, פשוט רציתי לזיין אותה, לא סקס, לא אינטימי, רציתי לדפוק כל חור שיש לה, רציתי לעשות את זה שם עם שולחנות הבר העגולים והלא נוחים, רציתי שחברות שלה יצפו בי מזיין אותה, רציתי כל כך הרבה דברים ממנה.
כבר דמיינתי בראש את הגניחות המעצבנות שלה ואת הכינוי הסתמי שהיא בחרה לי, המוח שלי ייצר סרטונים של סקס אינטנסיבי בתנוחות לא נוחות וגמירות שלא נגמרות.
בדמיון שלי לא גמרתי, בדמיון שלי לא נהנתי, בדמיון שלי פעלתי כמו חיה שהעדר הסקס מונע ממנה המשך חיים תקין, כולא אותה לתוך משבצת של חשיבה חייתית ובסיסית.
הייתי שמח לעדכן שככה נגמר הערב, כשאני מיישם במציאות את מה שמוחי תכנן, אבל ניגשתי ולא היתה כימיה.