נסיון עבר ונסיון עתיד

רשמת שאת שולטת ושמת תמונת רגליים - זה לא הופך אותך למלכה.

שמת תמונה של השוט שקנית באלי אקספרס - זה לא הופך אותך לשולט.

יש לך ביקיני בצבעים שחור לבן - זה לא הופך אותך לפרה.

יש לך פלאג בתחת עם זנב - זה לא הופך אותך לכלב.

אנשים מתהדרים פה בכינויים שנתנו לעצמם ולא מבוססים על שום דבר (לא כולם, חלקם הרוויחו ביושר).

אני מבטיח לפנות לכל פרופיל פה בכבוד אבל לא לפי הכבוד שהוא החליט שמגיע לו, אלא הכבוד שלו/ה כבן אדם.

דרך אגב, אני לא אריה וגם כנראה לא הסייבר הכי טוב שיהיה לכל אדם שמדבר איתי.

לא נרדם, מסתכל על השמות של האקסיות בפלאפון ובוחר לא להתקשר - מגיע לשני הצדדים יותר טוב.

 

אתחיל ואומר תודה לכל מי שקרה את הפוסטים - גם אם לא עשיתם לייק או שהשארתם תגובה.

הוסיף בכך שאני אוהב לכתוב, בעיקר כי זה קל לי, אני אוהב גם לכתוב בגלל הפידבקים הטובים וצפייה בנקודת מבט אחרת.

סיפורנובמבר זה אתגר של כתיבת סיפור בהמשכים לכל חודש נובמבר - מי שקרא את שלי חזה במו עיניו ביצירת מופת של זבל טהור שהקשתה עליי מאוד, אבל איך זה השפיע עליי? שאלה טובה:

הפסקתי לקרוא פה בלוגים.

הפסקתי לכתוב דברים שאני מאמין בהם.

הפסקתי להיות בצ'יל.

הכניסה לפה לוותה במטרה מאוד ברורה.

למרות כל אלו לא פרשתי, על אף שבכמה פעמים זה ישב עליי רע כל עניין הכתיבה, לא יכולתי להרשות לעצמי לפרוש - כמי שמחנך ילד שהוא דור העתיד, איך אוכל להביט בעינייו ולשאוף למצויינות ודבקות במטרה אם אני בעצמי פורש?.

טיפה על הסיפור (בכל זאת חודש של כתיבה ופוסטים חופרים)

ביום השני של הכתיבה הבטתי מה המילה האחרונה והסוף פשוט נבנה מולי - רציתי ליצור סיפור שמזכיר את הרעיון של שאטר איילנד, הייתי שמח להעיף כמה מהפרקים שהרגשתי שאני נאלץ לכתוב.

הקושי גם לנסות להמציא את עצמי בקטע המיני בכל יום הרגיש נואש ומתאמץ.

לסיום, טוב שהיה ובעיקר שנגמר.

30/30

עיניו נפקחו והוא חזר לחדר הלבן, ידיו היו קשורות לצדדים, הוא לא ידע כמה זמן הוא חיכה לפני פסע אל תוך החדר, הוא הביט בפניו של האיש כהה העור שנכנס, פניו מבולבלות.

"אני.... אני מכיר אותך, אתה רוברט", האיש כהה העור צחקק וליטף את פניו "הגיע הזמן אחרי 5 שנים שאתה אצלינו", הוא לא יכל לראות את המבט של עצמו אבל הוא ידע שהוא מבולבל, זה רוברט, 5 שנים?.

הוא שכב על המיטה, ידיו קשורות, כותונת לגופו, הקירות הלבנים מרופדים, הרעש של ההד חזר להישמע כמו בסטריאו, רוברט קרב אליו ושאל "אתה בסדר? זה כנראה הכדורים שמבלבלים אותך", מוחו רץ מהירות, מנסה להיזכר על איזה כדורים רוברט מדבר.

עוד אדם נכנס לחדר, צוחק בצחוק גדול, צחוק מוכר שלא יכל לשכוח, זה היה ההד רק שעכשיו יש לו פנים, יש לו גוף, יש לו מדים!!! לשניהם יש מדים לבנים תואמים, הם רופאים? אחים? מי הם?.

ההד לא הפסיק לצחוק והבחור כהה העור ניסה להרגיע אותו, היו להם פנים מלאות בפרטים, לאחד שפם ולשני משקפיים, אחד בהיר והשני כהה, גבהים שונים ומשקפיים, הוא הכיר אותם.

ואז זה נפל... רוברט... אח... הוא בבית חולים, הוא הביט אל החלוק הלבן שמונע ממנו לזוז, ידיו קשורות, רגליו קשורות, ההד? הוא גם אח, ואם ככה אז הוא... אז הוא משוגע.

הוא התחיל להאבק בקשרים, מנסה להיחלץ מהכותונת, ההד ורוברט זינקו עליו, מנסים לרסן אותו, רוברט צעק להד שירוץ להביא זריקת הרגעה ואז נעלם ההד - עדיין צוחק.

רוברט שיחרר אחיזתו והתקרב אל הגיבור הקשור "הכל בסדר, נביא לך משהו להירגע והכל יהיה בסדר", לפני שהספיק לחזור ההד, הביא לו רוברט גלולה כחולה.

הגיבור בלע את הגלולה תוך כדי שבפעם המיליון הגיע בעצמו להבנה שכאן יבלה עד סוף חייו, ואם כך הדבר סימן שאין לו 

תקווה

טריגר יחסי מרות וניצול

29/30

הוא לא ידע איפה או מתי הוא, לא היה לו גוף או רצונות, הוא נע ונד כאילו שחי חיים שלמים וחווה חוויות אין ספור.

הוא היה הבוגד והנבגד, הבועל והנבעל, הוא הביט בהד וראה אותה למרות שהיה רק קול, הם תיקשרו בתמונות במקום במילים.

אם אי פעם חי אדם שהיה מבין אותו היה זה סלבדור דאלי, אך איך היה מתקשר איתו אם לא ידע מילים?.

זמנים ומקומות היו כחוליות זהות בשרשרת אחת, חוברות אחת לשניה ומחזיקות יחד תחת מטרה אחת שהוא לא ידע מהי.

פעם היה גבר ולאחר מכן אישה, לרגע היה כלב מסוג שלא מוכר לאדם, הוא חווה אורגזמות נשיות וזכריות, היו לו אין ספור איברי מין ודגדגנים בכל מקום, הוא היה הכל ולא היה דבר, הוא חי ומת, נושם ודומם.

הוא חווה את היסטוריה בגוף שלישי, כמו תוכי שנמצא על הכתף של כל אדם, הוא היה נהר והיה גם הסירה, הוא הביט לאופק דרך משקפת ולרגע היה לאופק שבו צפה.

הוא הצליח לעצור לרגע בזמן, להיות מנהל בית ספר כשמולו שתי תמידות בתלבושת אחידה, חצאיות כפלים וחולצה מכופתרת, שתיהן נראות טעימות להפליא, צעירות, תמימות, גוף קטן שרק משתוקק אליו.

הוא זיין את האחת כשהשניה צופה, גורם לה לאונן מולם ולגנוח בצורה מלאכותית.

גם זאת שזיין לא נהנתה, הן עשו את זה מסיבה שלא עניינה את מנהל בית הספר, הוא גמר בתוך גופה הצר והבהיר, יוצא ממנה והולך ללקק את פרצופה של חברתה הבוכיה, נותן לה לטעום את הנוזלים המעורבבים הנחים על איברו.

הוא עצם את עיניו וכבר לא היה הוא, פתאום היה הבחורה הזעירה שמאוננת מול המנהל, הוא גנחה מפחד שהעביר חלחלה בגוף, המנהל גמר מולו ובא ללקק אותו, מורח את הלשון הרטובה על פניו, הבל פיו נצרב לו בתודעה כל כך עמוק כמו צלקת של הנפש.

הוא רצה לברוח, רצתה לצעוק בקול אבל האיבר נדחף לפיו.

הוא נזכר ועצם את עיניו, הוא לא ידע איפה הוא, מי או מה הוא, הוא פקח עיניו והביט, מנסה לזהות דברים, מנורה, זוג על המיטה, הוא שוכב על הגב והיא מולו, ערומה ורק סטרפאון לגופה, היא מצמידה את איברו לאיברה ומתחילה לאונן, יורקת בשביל הסיכוך, היא מפליקה לזין והוא גונח מחרמנות.

הוא לא זיהה אותו ולא אותה, הוא זיהה את כאב החדירה לתוכו אבל כבר לא ידה מה זה כאב.

עדיין לבוש את סטרפאון בגבר, היא הפליקה מימין ומשמאל לזין שרק התקשה.

הוא הביט דרכם ועיניו פגשו מראה, הוא היה שקוף או שהיה ארון הבגדים, אולי אפילו

מזוודה

 

28/30

הכל נעלם, הוא כבר לא היה על השולחן, הדוב לא היה שם וגם לא שאר הנשים, הוא לא היה ערום וגם לא לבוש, הוא לא היה עצמו ולא מישהו אחר.

הצבעים לא היו צבעים, זמן לא חל עליו, הוא לא חי בהווה ולא בעבר, הוא שט בזמן בין מה שקרה למה שאולי יקרה, מרחף בין עולמות כמו שבוחרים סרט בנטפליקס.

בשניה נפשו צללה והוא נכנס לגוף של גבר זר, נמוך ושרירי, זין גדול וראש קירח, בעצם לא היתה אף לא שערה אחת על גופו הקטן, שתי בנות לא יותר מ19 ליקקו לו את הזין והבייצים יחד בזמן שההד צחק בקול גדול.

הן היו דקיקות ובהירות, שיער בלונדיני כמו שהכתיבו המגזינים שעיוותו את מחשבותינו, בחורה בימין והשניה משמאל, פנים אל מול פנים, נעות במעלה ומורד הזין עם שפתיים פתוחות, לא מוצצות, סתם מענגות יחד, לשונותיהן מלטפות אחת את השניה כאילו שמשחקות תופסת.

לנשים אין פנים, אין גוף פתאום, רק שפתיים ולשון, אולי הויאגרה לא היתה ויאגרה.....

הוא רצה לגמור אך לא רצה לגמור, להמשיך עם זה עד סוף חייו ועם זאת להתמכר לההנאה ולהתפוצץ.

האחת מוצצת והשניה מלקקת, שילוב כוחות מענג, מנסות לנשק אחת את השניה מבעד לזיקפה, חוקרות אותה ומתעלמות ממנה כאילו שלא היתה קיימת.

לשון נעימה וחמה, מלטפת את הצינור השפיכה, נוגעת עם הקצה הנעים וחוזרת לפה, מושכת לתוכה טיפת זרע וחוזרת כמו צלופח חמדן שחוזר למנהרה שלו.

שתיהן מנשקות והכיפה חודרת דרכן, רבות על כל מגע בזין, נלחמות על כל טיפה, כל תנועה היא מלחמה בין הפיות הרעבות.

נוזל לבן בקע מפתח הכיפה, משפריץ כמויות לא קטנות, יוצר נהר של זרע בזמן ששתי הפיות ממשיכות בתנועות המ

שותפות

27/30

איברו חדר במהירות בין השוקיים שלה, דגש רב על הכיפה הגדולה, מטפטף נוזל לבנבן על קרסוליה, כל אותו זמן הוא מצץ את איבר הסיליקון מאגנה, מענג אותו כמו שהיה רוצה לקבל בעצמו.

הגבירה האמיתית הביטה במחזה הנהדר שהתחולל מולה, מחייכת ומתעלמת מהדוב המוצץ, חרמנותה עלתה וכך גם רעיונות לראשה, היא הצביעה על הכלבה "תמצצי לו את הכיפה" וכך היה, הכלבה המכוערת מיהרה להצמיד ראשה לריצפה, מוצצת ומכילה את הכיפה החודרת דרך השוקיים.

הוא התענג על המהלך, חודר בין רגליי אישתו בזמן שהוא מוצץ את התותב, עתה גם מקבל פינוק נוסף לכיפה מהמוצצת המשקיעה.

המלכה הביטה בחברתה החדשה ונתנה לה הנחיות "אל תרחמי עליו, הוא צריך את זה", שתיהן חייכו בזמן שאישתו החלה לזיין את פרצופו המרייר, חודרת לגרונו כמו שהיה עושה לה בעבר, משתמשת, מנצלת, לוקחת מה שהיא רוצה, מניע את גופה בתנועת גל מלמעלה למטה.

מטפטף טיפות לתוך השפתיים המוצצות אותו, הוא לא גנח, הוא פשוט התענג והתפוצץ במקום החם הזה.

האישה עם הסטרפאון הצבעוני שהיתה מרותקת לסיטואציה שיחררה את בעלה ומשכה את הזונה המוצצת מהשיער, גורמת לה להוציא לתוך ידה את כל הזרע שהרוויחה לא בכבוד.

פליק מלא זרע עף לפניה של המושפלת בזמן ששתי הנשים האחרות צחקו בקול והשלישית מושפלת עם לחי אדומה ותחת שורף.

הגיבור המותש קרס אחורה על הריצפה כשלפתע הרגיש איך הדוב מרים אותו ומניח על השולחן, הגבירה הנמיכה את פניה אל פניו ואמרה "שניים יחזיקו אותך, אחד יבהל את ישבנך ואחד בפה שלך, תבחר מי יעשה מה".

הוא לא יכל לדבר, שכוב על הזין שלא יורד, גרון כואב, תחת פתוח, הוא החל להרגיש משהו עגול נוגע לו ברקטום, כשהוא נרדם וראה בעיניו רק

חושך

 

 

 

26/30

האישה שפסעה מבעד למפתן הדלת בזמן שהוא על 6 היתה לא אחרת מאישתו הבוגדנית, היא הביטה בו מושפל וערום עם פלאג גדול בתחת כאשר פרצופו קבור בקערת מיצי כוס.

הוא התבייש להרים את ראשו ולהביט בה, עד לפני לא הרבה זמן הוא היה הגבר היחידי שלה, וכרגע לא הרגיש גבר בכלל.

היא קרבה אל הגבירה השמנה והן החלו להתנשק ברעבתנות וקולניות מוגזמת, בולעות אחת את השניה בזמן שהוא שולח מבטים, הכלבה לעומתו הביטה בהן מבלי למצמץ פן תפסיד אפילו רגע מהסיטואציה, הכלבה כל כך קינאה באישה החדשה שנכנסה.  

הגבירה החלה לשלוח ידיים לתוך המעיל הארוך שחברתה החדשה לבשה בזמן שהדוב העירום מכניס את הטרולי שלה פנימה וסוגר את הדלת, איברו הרך התכווץ לגודלו המקורי והמאכזב.

תחת המעיל הגברת לא לבשה הרבה, אך למרות זאת אף אחד מהכלבלבים לא ראה זאת, הן פסעו יחד לכיוון חדר השינה כשמאחוריהן הדוב עם הטרולי, לפני שנסגרה הדלת הם שמעו "תתארגנו ותארגנו את הבית" ואז טריקת דלת שכמעט הפכה את הדוב השעיר לדובה חסרת זין.

שלושתם אירגנו במהירות למרות הכאב של שניים מהם, הם סידרו, שטפו, ניקו התארגנו וחיכו להן בסלון עם תחתונים בלבד, כל אותו זמן הוא שמע צחקוקים ונשיקות מזמינות ומגרות, לצערו לא יכל לשאול את שאר המשתתפים אם גם הם שומעים צחקוקים או ששוב ההד בא לבקרו.

הוא כמעט נרדם עד שהן יצאו מהחדר, שתיהן על עקבים, שתיהן עם ביריות וגרביונים מבד שלא הסתיר הרבה, האחת לבשה לבן והשניה אדום, תחתוני חוטיני תואמים ובלי חזיות, השדיים של שתיהן היו גדולים, מגרים, מתנופפים באויר עם כל צעד.

המחזה שלהן היה כל כך מגרה לצפייה שכמעט ולא שם לב לסטרפאונים שחוברו לאגנים העסיסיים שלהן, נשפכים מטה ומטלטלים עם כל תנועה, בחיים הוא לא ראה את אישתו ככה מגרה, כמו אלילה שבא לבקר בכדור הארץ.

הוא ניסה לעמוד ולחבקה אך בשניה שהרגל שלו נשלחה קדימה הגבירה ציקצקה, אוחזת באישתו ומסמנת טריטוריה כמו כלב שמשתין, רק שפה הוא היה הכלב.

הנשים עם הסטרפאונים עמדו ומולם על הברכיים 3 כלבים, הגבירה בחרה בדוב ואשת הגיבור בחרה בו, הכלבה הבודדה על 4 הביטה בהם בעיניי הכלבלב שלה, עדיין מכוערת וטיפה יותר מסכנה.

הסטרפאונים נכנסו לפיות הגבריים מאוד מהר, חודרים ויוצאים, המלכה הצמידה את ראש הדוב לקיר בזמן שאגנה נעה קדימה ואחורה לקולות החניקה של גרונו, הגיבור זויין ביותר עדינות, התאפשר לפיו למצוץ את הדילדו שחובר לאישתו.

הם שניהם מצצו כמו רובוטים מיניים, האחד יותר מושפל מהשני, זיקפתו של הגיבור לא הפסיקה להתגבר עד שנגעה בשוק של אישתו.

שתי הנשים השולטות הביטו בגבר המחורמן עם הזין הקשה המלטף בנגיעות קלות את רגליה של אישתו בזמן שהוא מוצץ איבר סיליקוני צבעוני, המלכה צחקה ואישתו הרשתה לו לזיין את רגליה בזמן שהוא מוצץ, בלי הפסקה, להניע את כל הגוף למציצה וזיון.

הגבירה צחקה למראה הגברים המושפלים והמשיכה לזיין את הפה של הדוב, אותו פה שספג שם התעללות לא קלה , אותו פה שרייר שם על גופו אבל למרות הכל לא אמר מילה, רק נשאר פתוח כשגופו רפוי וידיו מאחורי גבו.

שני הגברים המחורמנים המשיכו למצוץ משום שידעו שזה מה שלהם

מכתב

25/30

הם עמדו על 6, תחת לתחת, פלאג לפלאג, היא נעה קדימה בפקודה והפלאג שלו נמשך קצת החוצה, הוא נע ושלה כמעט ויצא.

ככה התחילה המשימה הבאה שלהם, שני כלבלבים ערומים על 6 מחוברים על ידי חוט דק שקושר את הפלאגים שבתוכם.

הגבירה ישבה על כיסא, רגליה העבות על הכלבלבים, מאוננת עם אצבעותיה המסריחות מנוזלי גוף, גונחת בקולניות כאילו שזאת האורגזמה הראשונה שחוותה אי פעם.

תנועה שלו וכאב לשניהם, תנועה שלה וגם כן, ההרגשה המחרפנת של משהו מנסה לצאת אך נשאב פנימה חזרה לתוך הרקטום, שלושתם התגרו מזה אבל רק המלכה אוננה.

האישה היחידה שישבה נקשה באצבעותיה והדוב התעורר ממקומו, מגיח בריצה, ניד ראש שלה והוא חוזר עם שתי קעריות מתכת בינוניות, נקישה נוספת והוא חזר למקום, מאונן בסתר כאילו שהיא לא יודעת.

זה היה יותר ממגרה לצפות בכלבלבים מנסים להוציא את הפלא לחברם מבלי ששלהם ייצא, שניהם מחורמנים ומגורים בטירוף, מטפטפים על הריצפה.

שניהם כאילו שהתעוררו מטרנס כשהגבירה גנחה בקול, משפריצה בישיבה לתוך קערת המתכת והמון על הריצפה, מסמנת לשניהם ללקק מהריצפה את נוזל הגמירה שלה והם ככלבלבים טובים ומחורמנים נלחמים על כל טיפה מנוזל תענוגותיה.

היא הניחה את כפות רגליה על הריצפה, מאפשרת לכל כלבלב ללקק את האצבעות של רגל אחרת - כאילו שעושה תחרות מי הלקקן המצטיין, נותנת גישה גם בין האצבעות, מביטה בהם כשהם מסניפים את כף רגלה ומתחננים בלי קול רק להמשיך לטעום, היא חייכה והמשיכה לאונן, היא ידעה שלא מיצתה את עצמה.

הליקוקים האינטנסיביים בין האצבעות היו מאז ומתמיד נקודת החולשה שלה, הלשון האדומה שמתפתלת בין אצבע ואצבע, השפתיים הבשרניות שעוטפות בתנועת מציצה ארוכה, השיניים שעל אף שהן שם הן לא מתערבות בנעשה.

היא הרגישה שאיבר מינה הוא כמו סכר המפריד, מצד אחד בניית האורגזמה ומהצד השני הפיצוץ המיוחל, עינוגי הדגדגן יחד עם הטיפול בכפות הרגליים גרמו לה להתפוצץ בשנית, למלא את קערת המתכת השניה בנוזל המגרה.

שתי הקערות הונחו על הריצפה, חצי מלאות בנוזל שקוף, טיפה סמיך, ריח חזק של מלכה מתקתקה בוקע ממנו, קערה לכל משתתף על 6, במרחק של רק כמה סנטימטרים מהם, רק שכדי לשתות מהנוזל המחרמן הם יצטרכו בשנית לחזור לקרב הפלאגים, כאשר כל משיכה מפעילה לחץ קל עד בינוני על הרקטום.

הם שתו ונלחמו, אחד בשני והן בכאב של עצמם, ליקקו את הקערה בזמן שהגבירה הגדולה הולכת סביבם עם חיוך גדול, מרוצה ממה שהעמידה.

היא קראה לדוב שהגיע במהירות, איברו השמן עמד כיאה לגבר שאונן כל הזמן הזה, הוא היה נרגש וחרמן, היא לא היתה צריכה יותר מכמה נגיעות פשוטות כדי לגרום לו לגמור מעל הכלבה, לשחרר את מה ששמר ישירות עליה, על השיער המשעמם שלה, על הריצפה ואיפה שרק היה לו עוד יכולת, ידה מורחת את הזרע הדביק על שערות גופה ואז מורחת על גופו.

נקישות דלת, הדוב ניגש לפתוח את הדלת בעירום, איברו המתכווץ החל להישאב אט אט חזרה לגודלו המקורי, הוא הכניס את האישה שהגיחה במהירות פנימה על נעלי העקב שבעלה קנה לה.

הגיבור הצליח לזהות את ריח הבושם למרות שפרצופו עדיין קבוע בקערה, תחושה מוזרה טיילה בגופו ולראשונה בחייו הרגיש ב

שפל

24/31

הכלבה והגבירה סיימו לאכול בזמן שהגיבור נשאר עומד עם זיקפה שלא יורדת - תוצאה של ויאגרה שנדחפה לפיו, הוא הביט אל הגבירה במבט של כלבלב עזוב ורעב.

היא נעמדה וחייכה אליו, מלטפת את איברו היפה ושואלת בזלזול מהול בציניות שטנית "רעב?", הוא אישר בהנהון ראש מהיר, ידה דחפה אותו מגבו הרחב אל השולחן הדומם, מכופפת אותו כמו האות ר, "היום אתה אוכל רק בתחת" היא אמרה בצחוק גדול, מצמידה אותו לשולחן העץ בלי שיהיה לו כוח או רצון לזוז.

לא היה צריך להצמיד אותו בכוח, הוא ידע את מקומו ואהב את הציפייה המחרמנת, עכוזו החמוד בלט, כאילו שקורץ אליה עם אבן החן המסתירה את החור של אורח הכבוד.

את הכלבה היא משכה מהשיער, מצמידה את פניה המכוערות לבייצים המרוקנות, אבל לא מרשה לה ללקק, רק להסניף ממנו את ריח החרמנות שאופף את גופו.

היא משכה בעדינות את הפלאג הנוצץ, ככל שהמשיכה ככה הוא החל לגהור יותר ויותר כמו חיית מרעה, הוא לא הצליח לנשום בזמן שהגבירה עם החזה הנפול הוציאה ממנו את הפלאג באיטיות כמו שפעולה כזאתי מצריכה.

הפלאג הנוצץ הוכנס לפה של הכלבה וכתוספת אפה הסולד ננעץ בישבן החשוף שמולה, הגבירה עם הפטיש החדש לישבנים גבריים חייכה כשנזכרה ברשימת הדברים שאמורים להינעץ לו בתחת היום ואף חייכה יותר כשקלטה את הדוב מנסה להבין מה קורה שם מבלי להסתכל.

ראשה נדחף ונמשך, פנימה והחוצה בנסיון לגרום לעוד טיפה מהאף שלה לחדור אליו, היא הרגישה תחושה של חוסר אונים מחרמנת ועם זאת כבוד וזכות להיות שם, פניה ראו את ישבניו פוגעים בפרצופה פעם אחר פעם, נמשכת אליו במהירות כמו זוג מגנטים.

אחרי מספר דקות ארוכות היא שוחררה, מאפשרת לה להירגע מזיון הפנים האינטנסיבי שלקחה בו חלק ולו להרגיע לשניה את הרקטום.

שריקה נשמעה בחדר והדוב רץ להביא וזלין, יורד על ברכיו ומגיש את צנצנת הפלסטיק מעלה לכיוון מלכתו בזמן שמבטו קבור בריצפה.

שיכבה מאוד נדיבה נמרחה מסביב ובתוך הרקטום, מכינה את החור המשומש להמשך שעתיד לבוא, שריקה נוספת והדוב חזר למקומו אחרי שפינה את הוזלין למקומו הראוי.

היעד הבא כבר הוחלט, עכשיו רק נשאר לדחוף לתוכו את שלושת האצבעות שלא הצליח לקבל קודם.

זה קרה במהירות, הפופרז והוזילין עשו את שלהם, הוא גנח בכאב בעת שהגבירה מאחוריו אמרה לו שהיא גאה בו, קוראת לו "זונה ודוחפת לתוכו אצבעות עבות, מתכננת ומנסה את הרביעית - עוד פיסגה שהצליחה לכבוש, 4 אצבעות בתחת החצי בתול שלו.

הוא קרס על הריצפה והתנשף כשהשולטת הרשתה, הוא היה כאוב, טיפה מושפל ומגורה עם זין עומד - מעשה של הויאגרה או החרמנות?.

נקישת אצבע ומבט נחרץ הספיקו לכלבה להבין והיא ירדה מטה והחלה לנשק את פניו, מפריעה לו לנשום אבל ממלאת אותו בחמימות.

הגבירה החדירה לשניהם פלאגים והעמידה אותם על 4, תחת צמוד לתחת, פלאג לצד פלאג, חוט לא ארוך נקשר, מחבר את שני הפלאגים ועל צווארם קולר שחור ובמרכזו

קמע