סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ניו אורלינס, לואיזיאנה

לא מה שאתם חושבים...
לפני 11 שנים. 18 באוגוסט 2013 בשעה 11:23

-"אז מה אתה אומר? שנלך?" היא שואלת מחויכת כי עמוק בפנים יודעת שהיא כבר קנתה אותי למרות החלק המרתיע ואולי היא מרגישה שאפילו החלק המרתיע נגע לי במקום מסוים שהיווה את ההבדל בין "אין מצב שאני עושה את זה" ל"לא רואה כל בעיה נוספת עם זה".
-"כן" אני עונה בחיוך מסתיר ריגוש..."איפה בכלל את גרה?" אני שואל..."פה, ממש לא רחוק, על רוטשילד, קרוב לשינקין" היא עונה ואני מנסה לדמיין איזה מבין הבניינים שאני מכיר ברחוב הזה הוא הבניין שלה
-"ומה עם בעלך? הוא לא יכול להפתיע?" אני תוהה
-"לא, בעלי בחו"ל...נסיעת עסקים שהפילו עליו שלשום...הוא יחזור רק לקראת סוף השבוע..."
-"ואין לך שכנים? שיכולים לראות או לשמוע?"
-"זה בסדר אל תדאג...אני גרה בקומה העליונה והדירה שלי היא היחידה בקומה...והדירה היא די מבודדת לקולות ורעשים...כבר בדקתי...אני מאוד קולנית..." היא אומרת ושוב מחייכת, חיוך סמוק.

ההליכה לכיוון הבית שלה גורמת להמון תחושות עוצמתיות בקרביים שלי. ריגוש עז מציף אותי וכמו שתחתוניה לבטח רטובים והיא מרגישה את המיצים כשירכיה החמות נושקות זו לזו עם כל צעד ועיכוס, כך גם רטיבות מופיעה בתחתונים שלי..כמו נושא הדגל שצועד ומגיע ליעד לפני המלך, כך המיצים שלי מבשרים בואו של שצף זרימה מינית. אני מנסה להימנע מהליכה מוזרה ושקטה ומעלה שאלות ותהיות, בקול רם כמובן:
-"תגידי, לך אין בעיה עם מה שאת עושה? כלומר לעשות זאת מאחורי גבו של בעלך? מצפונית, את בסדר עם זה?" היא מחייכת...
-"אין לי בעיה עם זה...למה? אתה רומז שגם אני אולי צריכה לנקות אותו?" היא צוחקת קצת, באופן מאופק אמנם ומוסיפה "אני לא חושבת שהייתי עושה זאת אם הייתי צריכה לנקות את מצפוני בצורה שכזאת, אני לא טובה בלספוג דברים כאלה...זו הסיבה שרק בעלי הוא זה שחוטף ממני..." היא אומרת ובוהה בכיוון הליכתה, נמנעת מלפגוש את מבטי...אולי היא יודעת מה השאלה הבאה שתבוא
-"אני מבין..." אני מגיב, "אז מה קורה כשאת לא בסדר או מפגינה, כדברייך, התנהגות קלוקלת?" אני שואל בהטעמת המילה "קלוקלת". היא חושבת קצת ועונה בטיפת הססנות
-"יש לו דרכים אחרות להעניש אותי..." היא אומרת ולא מוסיפה ואני פשוט שותק, ממתין לשמוע המשך או הסבר לאמירה הזו, אך זו אינה מגיעה. אני מסתכל עליה, ממתין ואז היא מסיטה את מבטה ומסתכלת עלי כאילו בהבעה של 'מה? שאסביר?' ואני בהבעת פליאה של 'אההה, כן! בטח תסבירי' ללא החלפת מילה אחת, והיא מתרצה וממשיכה..."אני אראה לך כשנגיע..." בזה היא פוטרת את עצמה מהסבר נוסף וכמובן נוטעת בי זרעים של סקרנות שנובטים להם בקצב מסחרר ומהיר יותר מאפוניו הקסומים של ג'ק.

כשאנחנו מגיעים לבניין אני כמובן מזהה אותו. הרי עברתי לידו מספר רב של פעמים בשיטוטיי בשדרה. בנין משופץ ואני די מתרשם כי זה לא נחשב מקום מגורים של אוכלוסיות ממוצעות. גם דירת הגג (הקומה העליונה גם נהנית מגג לשימוש) וגם באזור הזה של ת"א, בהחלט שייך לבעלים שכסף מעולם לא היה חסר לו. האמת די הגיוני כי היא נראית ממש מטופחת ואופנתית, כיאה למי שלא צריכה לחסוך על המראה חיצוני שלה.
במעלית אני זוכה גם להסניף ניחוח מבודד של גופה והבושם אותו זלפה על עצמה בעדינות, מעורבב עם נגיעות של זיעה עדינה היוצרת מיקס נשי משכר וקשה גם להתעלם מהריח המתקתק של מיציה המתאדים בחום הקיצי. לא יכולתי שלא להבחין במבטה הסורק אותי ומתביית על המכנס הנפוח שלי, מעלה על שפתיה חיוך ויד נשית המושטת ומלטפת את הבליטה ומסננת בין שיניה, בשין שורקת ומגרה "שובב קטן..."
אני מסמיק ומחייך וכמעט גומר בתוך המכנסיים אבל נאבק גם בהרגשת לחץ מסוימת שכן ככל שאנחנו מתקרבים לקומה העליונה, כך מתקרב הרגע בו אני אמור לחוות דברים ידועים אך בלתי צפויים בתחושות, דברים מחרמנים ומדליקים לצד דברים גם קצת כואבים..ומה עם המצפון? האם השיח שלנו בלבד וההסכמות למה שיקרה מספיקים כדי לגרום לי לא לחשוב על כך? האם מה שיקרה יהיה מספק עבורי לחזור הביתה ולא להרגיש צביטה בלב? האם אני צריך לסגת? האם אני צריך לבקש ממנה שתחמיר עם העונש והאם בכלל זה שווה לי וכדאי לי לעבור את המסכת הכואבת הזו רק כדי לחוות "תאוות בשרים", מימוש פנטזיה באופן כל כך פתאומי וספונטני?...
דלת המעלית נפתחה ותוך מספר שניות כבר היינו בתוך הדירה. ממוזגת ומשרה תחושת נעימות מסוימת. תאורה עדינה וקרני שמש מוצללים חודרים דרך וילון תחרה בהיר.
היא לא מבזבזת זמן ממש וכ"דרכה בקודש" עם בעלה משנה ארשת פנים ועוטה עליהן מבט יותר רציני, מסמנת לי עם האצבע שלה לבא אליה ומלווה זאת ב"בא אלי". בידה השניה היא שולפת כסא מפינת האוכל ומתיישבת עליו, כאשר רגליה צמודות אחת לשניה. היא מנווטת אותי אל צידה הימני ומתחילה לפרום את כפתורי המכנס שלי...
-"שובב קטן, אתה צריך ללמוד שלהכניס ידיים מתחת לשמלתה של אישה נשואה..." היא מפשילה את מכנסי עד הברכיים ומכניסה את ידיה מבעד לגומי של תחתוני הבוקסר שלי "...ללטף את איבריה האינטימיים ועוד לנסות ולהחדיר אצבע..." היא מפשילה גם את התחתונים עד למטה ומובילה אותי להתכופף ולשכב על בירכיה "...נושא בחובו 'תשלום' לא פשוט שהשלכותיו כואבות..." כף ידה העדינה למראה הופכת לפתע לנשק לא קל והיא ממריאה מעלה באוויר ונוחתת על ישבני בקול נפץ רם ותחושת צריבה על לחי הטוסיק שלי
-"...ובמיוחד שאתה מעז לעשות זאת מאחורי גבה של אישתך..." היד שלה מתנופפת באוויר מעלה ומטה חובטת בשני צידי הישבן שלי, מעניקה להן גוון ורדרד ומותירה אותי נדהם ומתקשה להתמודד עם הכאב המהיר והמרוכז הזה, ועם זאת הזין שלי מוצא דרך להתקשות, על אף שכאב המכות פוגם ביכולת זו. היא מפסיקה לדבר אלי ולנזוף בי על מעשי ובמקום ידה השניה מוצאת את הדרך אל מתחת לגופי ואל הזין הנוטף שלי ומלטפת אותו תוך כדי שכף ידה השניה נשארת נאמנה למשימה שלה.
אני לא סופר כמה מכות נוחתות על ישבני אבל לאחר כדקה השקט חוזר לשרור בחלל הדירה...אנחות כאב קלות עדיין בוקעות בקול חלוש ממני ואלה מתחלפות מהר מאוד באנחות עונג, כשאצבעות ידיה מלטפות ומבצעות מן פעולת חליבה לזין שלי שאט אט חוזר לתפקד ומתקשה. מהתנוחה שלי כל שאני יכול לראות הוא את רגליה הארוכות, הבהירות והחלקות שמצד אחד מתחילות להן תחת שמלה קיצית ומסתיימות להן בנעלי עקב גבוהות, יציבות על הקרקע, תומכות במשקל גופי והן כל כך סקסיות והיד שלה מרגישה כל כך נעים ומחרמנת והיד החובטת מתחילה ללטף לי את הישבן הדואב והצורב, לחפון את העכוזים ואני כל כך מגורה...

לפתע היא מנחה אותי עם היד שלה לקום וכשאני עומד היא מפסקת את רגליה, עדיין ישובה על הכיסא, היא מובילה אותי לעמוד בין רגליה, ומרימה את מבטה מעלה ומסתכלת עלי בזוג עיניי במבי, כאילו היתה ילדה קטנה, היא חופנת את ישבני עם 2 כפות ידיה ומקרבת את הזין הקשה והזקור שלי אל פיה...היא פותחת את שפתיה ונותנת ללשונה לבצבץ וללקק את קצה הכיפה...אילולא הייתי בר שליטה ספק אם הייתי יכול למנוע שפריץ אדיר באותו רגע של זרע חם על כל פניה אבל ניסיון רב מאפשר לי לעצור ולהתאפק ולמתוח את ההנאה ולחייך כשהזין שלי מתחיל למלא את פיה, נכנס ומתיידד עם הלשון והשיניים הצחורות ואף מצליח לגנוב מבט אל תוך גרונה. היא בהחלט יודעת למצוץ ולמצוץ טוב...היא יכולה לקבל את כל כולו פנימה ללא קושי ולדעת אילו נקודות לאורכו ורוחבו של הזין רגישים ודורשים חיכוך גדול יותר וממה להימנע. המעמד שוב נראה קצת הזוי...אותה אישה שבקשיחות וסמכותיות האדימה לי את הישבן היא אותה אחת שנראית כאילו נתונה לרחמי ואלא אם כן ממש אוהבת לבלוע זרע, צריכה לקוות שאחמול עליה ולא אתפוצץ בפיה....

נסיכת הלילה​(שולטת) - טוב
אני מרגישה שאני מתחילה להתעורר לחיים שוב :)
ימשיך כבודו!
לפני 11 שנים
TheBouncer​(מתחלף) - ת'אמת, התכוונתי לפרסם את החלק הבא רק מאוחר יותר, אבל בשם הרעות (מארש צעידה ברקע) והרצון שלי לקחת חלק בעוררות לחיים, קבלי את החלק הבא עוד כמה דקות... :-)
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י