ניו אורלינס, לואיזיאנה

-"אני לא מזועזע..האמת אני די מרגיש מוחמא, וגם אף פעם לא שולל דברים על הסף, אם כי..." לא הספקתי לגמור את המשפט וידה "חטפה" בעדינות את ידי והכניסה אותה תחת שמלתה, במהירות ניווטה אותה אל תחתוניה הספוגים מיצים נשיים...שוב פעם השתלטה עלי תחושת הלם ופי נאלם. ידה הצמידה את ידי לתחתון הרטוב ומעברו יכולתי לחוש בשפתי הכוס הנפוחים ורכים שלה, חמים למדי ושופעים צוף נשי. הידיים שלי יצאו מקיפאונם והחלו להפשיר ולמשש, לגעת ולחקור את מרקם הבשר החבוי לו אי שם באזור שעוצב ונוצר ע"י אותו ארכיטקט שאחראי לגן עדן, והאצבעות מנסות למצוא את הדרך פנימה, דרך התחתון, מצידי התחתון, רק להיות בפנים ואז כאילו שאני חוטף סטירה אני מסיג את היד ואט אט מוציא אותה...לפתע ההגיון והמוסר הכניעו את החיה המינית המתפרצת במחשבה והחזירו אותי חזרה לקרקע. היא לא ממש ויתרה ואת היד שלי לקחה קרוב לפיה ונשפה עליו אויר חמים מפיה המתנשף ואז חרצה לשון שובבה וליקקה את האצבע שהעזה לחדור אליה, אפילו אם רק לשניה. ואני עדיין נדהם ואוסף את המחשבות שעושות ספרינטים אצלי בקופסה למעלה.

-"אני מצטער...אני לא יכול...אני נשוי...יש לי ילד קטן...אני לא יכול לעשות זאת..." אני לא מוסיף ומסביר הרבה ומסתבר שהיא מנסה לרכב על הגל לפחות עד שישבר לרסיסים אל חופי ההגיון שלי
-"גם אני נשואה...גם לי קשה לחשוב על זה אבל מעולם לא חשתי דבר שכזה...יצר, צורך עז ובלתי מוסבר לעשות משהו לעצמי, עבורי ולשמור אותו לעצמי. הסוד שלי...אתה רוצה לומר לי שמעולם לא הרגשת כך?" היא שואלת...התשובה לכך היא ברורה עבורי
-"ברור שהרגשתי כך...הרגשתי כך יותר מפעם אחת, אבל תמיד עצרתי את עצמי...אם האישה תגלה, זה יהיה הסוף שלנו ואני אוהב את אישתי, ואני אוהב את הבן שלי...אני לא רוצה לאבד אותם...ומלבד זאת, המצפון שלי לא יתן לי מנוח...אני לא חושב שאני יכול..."
היא ממש לא טיפשה ומצליחה ללקט כוונות ותחושות מדברי
-"ואם האישה לא תגלה? למה שהיא תגלה אם לא תספר לה??? תחשוב שכך אתה יכול לעשות משהו שלא תעשה כנראה בחיים, משהו בשבילך, משהו פיזי טהור, סיפוק תאוות יצרים, תאוות בשרים, תאווה מינית....אני יכולה להבחין במכנס הנפוח שלך ואני יכולה לשער, אפילו להיות די בטוחה שגם אתה מרגיש כך..."

אני משתהה קצת ומנסה לחשוב על כך, כאילו ,אוטומטית רוצה לקבל את הדברים שלה והדיעה שלה שהרי זה יקרב אותי לעשות משהו שעמוק בפנים אני כן רוצה לעשות...לא סתם עקבתי אחריה עד לתוך הAM:PM...משהו בה ריגש אותי ואם דברים לא היו מתפתחים במציאות כפי שהתפתחו במהירות סביר להניח שהייתי מריץ פנטזיה בראשי בדיוק על מה שהיא רוצה לעשות איתי באמת, תוך כדי שיפשוף אוננות אינטנסיבי...

-"קל להגיד זאת" אני משרברב בקול לא ממש החלטי ובטוח "...אבל נגיד והאישה לעולם לא תגלה, איך אני יכול להתמודד עם המצפון שלי, שיאכל אותי מבפנים, בידיעה שעשיתי מה שעשיתי?" אני שואל, כאילו לא ממש לקבל תשובה כי אין אני מכיר בתשובה ממש הולמת לטיעון שכזה, טיעון שרב הסיכויים יחתום ויסתום את הגולל על ההמשך ההזוי לשיחה היותר הזויה הזו, ובכל זאת גם באמרי זאת, הקול שלי לא ברור והחלטי.
-"מצפון?" היא חוזרת בטון שאלתי שכזה "מצפון הוא בסה"כ תחליף לידיעה שעשית משהו רע אבל אינך יכול לתת עליו את הדין או לכפר עליו כי הוא שמור אצלך בסוד. אילו גילתה אישתך, היתה עוזבת אותך במקרה הגרוע ביותר או פשוט כועסת עליך לאורך זמן ואז מוצאת בליבה לסלוח לך ואז המצפון היה חוזר להיות נקי, לא ככה?" היא שואלת ודבריה מתיישבים עם ההגיון הבריא...
-"נכון, אני משער שאת צודקת..."
-"כל עונש ראוי והולם יעזור לך לנקות את המצפון..." היא מפטירה ואני תוהה, מנסה לעבד ולעכל את ההגיון שבדברים כדי לעשות סדר בראש שלי ולחשוב שאולי ישנה אפשרות, בין אם עומדת באמות מוסר המקובלות או לא, בה אני יכול גם לממש פנטזיה מדהימה ועם זאת לא לתת לזה להפוך לגיבנת מצפונית, בלי אולי להתעמק ממש באמירה האחרונה שלה כל כך
-"את כנראה צודקת...". חיוך נסוך על שפתיה החושניות והיא משנה את שיכול רגליה כך שהרגל העליונה עכשיו קרובה יותר לשלי והיא מחככת את קצה נעל העקב של באחורי השוק שלי, מחייכת ומוסיפה
-"אז מה אתה אומר? שנלך אלי הביתה? אני כבר ממש רוצה אותך מחוץ למכנסיים האלה, אני רוצה את הזין לך עמוק בפי, עמוק בתוכי..." היא אומרת בלחשוש שרק אני יכול לשמוע אותו ומוסיפה חיוך שובב וכהצעה שאמורה "לסגור עסקה" מוסיפה
-"ואם תרגיש שזה נכון ונחוץ לך, אני אעניש אותך לאחר מכן, כדי לנקות לך את המצפון..." היא שולחת יד ומלטפת את ירכי באומרה זאת. אני חושב על זה ומתפתה להגיד כן אבל עדיין צריך להבין במה מדובר ולמה היא מכוונת כשמציעה להעניש אותי לאחר מכן.
-"זה תלוי בעונש, עד כמה יעיל הוא יהיה בניקיון המצפון ואם בכלל יהיה לי שווה לעבור את זה" אני מתחיל במין משא ומתן הזוי, כמו כל ההתרחשות האחרונה אבל המחשבה עליה עירומה, או רק עם תחתונים חזייה ועקבים חרמנית, חמה, רטובה ומזמינה אותי לתוכה לפרק זמן קצוב של שכרון חושים אמיתי בהחלט מעלה את רף ההסכמה שלי לאיזה עונש שהיא יכולה להציע
-"זה מן הסתם לא יהיה סתם עונש קל, אם הרעיון הוא לנקות לך את המצפון ממעשה שנתפס כבגידה, ואני לא אמעל באמון שלך ואתן לך משהו קל רק כדי לצאת ידי חובה או רק כדי לפתות אותך שזה שווה את זה. כשבעלי עושה משהו חמור ואפילו חמור מאוד, גם אותו אני מענישה. האמת היא שאני מספרת לך את זה רק כי זה רלוונטי אבל בפועל אף אחד לא יודע על זה - זה ביני לבינו..." היא קצת מהססת בדבריה, דבר משעשע בפני עצמו - היא מצליחה להביא את עצמה לבגוד בו פיזית בקלות יחסית אך עם זאת מרגישה קושי למעול באמון שלו ולגלות את עניין הענישה ביניהם? זה גורם לי לחיוך פנימי שאינו מוחצן כשאני שומר על ארשת פנים רצינית, אך מהר מאוד מוחק גם את אותו חיוך פנימי כשהיא ממשיכה...
-"לבעלי יש חגורת עור עבה ורחבה וכשהוא מפגין התנהגות קלוקלת או עושה מעשה שאיננו מקובל עלי וגם עליו אני מלקה אותו עם החגורה..." עיניי נפתחות לרווחה, מביעות תדהמה שזורה בתהיה, כאילו what???...
-"על הישבן." היא מבהירה "הלקאה חזקה, ארוכה ולא פשוטה, עבורו. לא נתקלתי בשיטה טובה יותר וזה עובד ממש טוב עבורנו."
התדהמה שהכתה בי אינה עושה סימנים של נסיגה. האמת היא שמשהו בזה קצת מדליק אותי אבל באותה מידה גם מפחיד אותי. האם אני ממש מוכן לקבל את זה בעבור שעה או שעתיים של סקס מטריף חושים עם מושא פנטזיה שפשוט כבש אותי בנוכחותו? היא לא מתמהמהת וממשיכה בדבריה
-"ואם אתה מרגיש שזה נחוץ אני אעשה שימוש ראוי והולם בחגורה עליך, על הזיון המדהים שתקבל מאחורי גבה וללא ידיעתה של אישתך...מה אתה אומר?" היא מחייכת את אותו חיוך ערמומי שראיתי מקודם אבל רגליה המתחככות ברגלי מסגירות את התחינה שלה להסכמה שלי.
-"ומה עם מה שעשינו ממש לפני מספר דקות? גם זה לא היה בסדר...גם זה היה מאחורי גבה של אישתי...ויכולתי למנוע זאת, ואולי אפילו לתת לך סטירה על עזות המצח ובכל זאת נתתי לזה לקרות ונהניתי מזה...." אני מוסיף בטון מבולבל קצת. היא מחייכת במבוכה כי היא יודעת שאילו לא הייתי מעוניין, סטירה בהחלט היתה מגיעה לה
-"אם אתה חושב או מרגיש צורך להיענש גם על זה, ואם זה ממש חשוב לך אז נטפל בזה מייד כשנגיע אלי"
אני מייד מעלה תהייה
-"מעולם לא הרימו עלי יד, שלא לדבר על הלקו אותי עם חגורה ואני לא ממש יודע עד כמה זה כואב..."
-"זה כואב, זה כואב...לפחות כשאני עושה זאת" היא קוטעת אותי
-"אני מבין, אבל אם זה כואב, זה לא יכול לפגוע בגירוי, לפחות שלי, אם תעשי את זה מייד כשנגיע?"
-"לא, " היא ממהרת לתקן "דחיפת היד לתחתונים שלי אינה נחשבת בעיניי לחמורה בדיוק כמו קיום יחסי מין מלאים. אני לא מתכוונת להלקות על זה. אני פשוט אפשיל את מכנסייך ואשכיב אותך על בירכי ואתן לך מכות בטוסיק...אני מאוד טובה בידיים וגם חזקה כשצריך...אתה אולי תרגיש כמו ילד קטן אבל תקבל מכות של ילד גדול, אתה יכול להיות בטוח בכך ואני כבר אדאג שאחרי שתיענש, יחזור אליך הגירוי ותוכל לעשות שימוש אלוהי בסיכוך הטבעי שבכוס שלי"....היא אומרת עם חצי קריצה וחיוך, ואני מחייך בחזרה עם זקפה אטומית במכנס, ולחיים סמוקות ממבוכה, חושב על גוון הסומק שיאפיין את הלחיים האחוריות שלי.....