כתבתי כבר על היותי חרדית קרוב ל- 30 שנה. ועל התהליך שעוברת בבסדם אשר לא הכל sunshine . בעצם, כן הכל סאנשיין. התחלתי להתלבש אחרת. זה היה מוזר בהתחלה. הרגשתי שכולם מסתכלים עלי. אני לא צנועה! אתם לא רואים? כמובן שה- 'לא-צנועה' שלי נראה די שמרני אצלכם. לא משנה- שם יש ברך, כאן יש שיער ראשי. דברים שאתם לוקחים כמובן מעליו, אני עוד לא התרגלתי. שנים של חולצות סגורות עד הצוואר, שרוולים העוברים את המרפקים, גרביים כשיוצאת מהבית. חשבתי שאני נועזת עכשיו שיוצאת מהבית עם הרבה פחות ביגוד על הגוף, אבל אף אחד לא סיפר לי שזה מסוכן.
אתמול הסתובבתי בתל אביב. ברגל. התלבשתי ממש מודרנית. בגדים חדשים, רמז לסקסי אבל מתאים לעשות סידורים בעיר, ויצאתי לדרך. אפילו הלכתי כך שהטוסיק זז טיפה מצד לצד. יפה נכון? מתחילה ההשבה אל הצד החילוני. הכל דבש. או לפחות עד הערב.
בערב בראי ראיתי, ועכשיו אני גם מה זה מרגישה. הראש, הזרועות, וכל השאר בסדר. אבל המחשוף... איך קוראים לבשר הזה שקונים בסופר- אדום אדום. הנה, זה החזה שלי. נשרף, כוויית שמש, ורוד כועס. מסתבר שאם מכסים את הציצים 30 שנים ואז מוציאים אותם לאור היום, יש מחיר! וואוו, מה שהשמש עשה לציצים הסופר-לבנים שלי.
באופן רשמי: יש לי boob sunburn . מי בא למרוח לי ג'ל ???
