האם אי פעם תהיתן מדוע באופן כמעט גורף, נקבות בנות אנוש ומינים פרימטיים (קופי אדם וכו) רועשות במהלך הזדווגות, בעוד שהזכרים המקבילים אליהן כמעט תמיד שקטים?
מסתבר שיש לכך סיבה אבולוציונית.
הנקבה עושה רעשים אופייניים כי היא רוצה למשוך זכרים אחרים. שכן אם יבוא זכר אחר חזק יותר ובריא יותר, מוטב שיתקרב ויגבה אותה לעצמו על פני הזכר הנוכחי (בקרב עקוב דם שלעתים נגמר במוות), היות שזה יגדיל את סיכויי ההישרדות של צאצאיה.
בעוד שהזכר שומר על שקט בדיוק מהסיבה ההפוכה - הוא רוצה לשמור אותה לעצמו ולהימנע מלסכן את עצמו, בשעה שהוא מפזר את זרעו שלו בקרבה ומבטיח את המשכיות הגנים שלו.
ומה אנחנו למדים מכך?
אתן הנקבות: זונות אופורטוניסטיות שלא בוחלות באמצעים כדי לשפר מעמדן (1).
אנחנו הזכרים: פחדנים אגואיסטים שיעשו הכל לשמור את הנקבה שלנו לעצמנו.
אפשר להפסיק להתווכח, העניין הוכח.
נ.ב. 1. על אף נכונותו מנקודת מבט אבולוציונית \ ביולוגית, הפוסט נכתב בבדיחות הדעת - מסתבר שגם לי יש חוש הומור (2).
נ.ב. 2. לרגע לא אמרתי שחוש ההומור שלי טוב.