הגוף

גברים שואלים אותה או מאשימים אותה לאחרונה במשהו שהיא ממש לא יודעת איך להגיב אליו:
"אין לך ביצים!" או "יש לך ביצים?"

ואני יש לי בעיקר ביציות, אז איך ולמה אני אמור להצמיח ביצים?

אתמול היא אמרה לחבר שהיא התבאסה כשהיא גילתה שההיא עשתה את מושא חרמנותה.
החבר זמזם ושר לעצמו בהפגנתיות...ורק אחרי שהוא חטף אגרוף הוא אמר שהוא לא רוצה לשמוע את הקיטורים שלה עד שהיא לא תצמיח ביצים.
הוא אמר שהבחורה ההיא פשוט ניגשה אל מושא החרמנות והציעה לו לבוא אליה.

וואו,
זה קונספט שקשה לשנינו לעכל.
אולי הפחד מכך שיגידו לנו "לא",
אולי כי אנחנו רגילים להיות הצד הפסיבי כל כך הרבה שנים.

זה אבסורד כביכול,
להיות שפחה מעורר כל כך הרבה חיזורים וכרכורים מצד שולטים שאין ממש צורך ליזום.
כנראה שבעולם הונילי זה לא כך.

היא מתחילה לחשוב שאולי זה לא באמת כל כך מסובך, היא רק צריכה לעשות את הסוויץ' הזה במוח.
היא תדחה ליזום עם מושא החרמנות בינתיים כי זה מורכב,
הם מכירים קצת יותר מדי טוב וזה יותר מידי אישי כרגע.
אולי אם היא תצמיח אומץ (אין לי שום צורך בביצים, מאד אוהב את הכוס שלי כמו שהוא), ותתאמן קצת על זרים גמורים, אולי זה יהיה יותר קל איתו בשלב מאוחר יותר.