אתמול היא רצתה לכתוב פוסט שמתחיל ב:
LIFE IS GOOD
היא קיבלה את המתנה הכי שווה בעולם, סדרת טיפולי שיאצו ואתמול היה הטיפול הראשון וירדו לה איזה חמישים קילו מהכתפיים.
היה כיף שסוף סוף טיפלו רק בי בי ובי! הפינוק של החיים!
כל התשישות יצאה והיא התפנקה בשמש אחרי זה.
אבל כדי להחזיר את האנרגיות אני צריך הרבה יותר מזה והיא כל כך מפוזרת שעשתה טעות פטאלית וגרמה לעצמה נזק שיכול היה להסתיים בבית חולים.
היא הסתפקה בשלוש כוסות וויסקי, שקית קרח וחברים שקרעו אותה מצחוק כדי שיעבור הכאב.
היא הרגישה יפה לראשונה מזה המון זמן, למרות כאבי התופת,
והחרמנות, החרמנות מוציאה אותה מדעתה.
ואז היא גילתה שמישהי שהיא מכירה עשתה את זה שהיא מפנטזת עליו כבר חודשים,
הבחורה אמרה שהוא הטופ של הטופ.
זה די ברור לנו,
ותמיד קיים ביננו משהו כזה בוער כשנפגשים אבל תמיד מפריעים באמצע ותמיד יש מבוכה,
הוא נעשה ביישן לידה וזה לא מתאים לו.
היא רוצה שהוא יכבוש אותה כמו שהוא עושה לכולן אבל איך שהוא היא משתקת אותו ורק נועצים עיניים עמוק עמוק ונשרפים מבפנים.
היא חייבת לפרוק את זה אחת ולתמיד, שניה מלטפס על הקירות,
אני מטמטם אותה והיא כועסת כי יש לה כל כך הרבה דברים חשובים לעשות ואין זמן לכלום.
מותק, יש לי צרכים, יש לך צרכים, טפלי בזה עוד השבוע!
ככה אני אומר לה וכרגיל היא חושבת שהיא הבוס ושהיא תוכל לשלוט בתשוקות שלי.
יש לה אפילו את כל התירוצים שבעולם כדי לקבוע איתו והוא לא יחשוד אפילו מה היא מתכננת,
ועדיין, הברקסים הקטנים האלה שהיא תוקעת לעצמה.
אני רוצה כבר לראות פוסט שמתאר את כל מה שהוא עשה לי ועשיתי לו ולמרוח את החיוך שלה על גבי הוירטואליה.
היא אמרה אתמול למטפל שהיא כבר לא מחייכת והוא הבין,
בערב היא צחקה כל כך הרבה ותוך כדי חשבה שזה מוזר, שזה לא קרה כבר המון זמן,
דבר כל כך פשוט כמו לצחוק.
אני ממש מקווה שהיא כבר תתן לעצמה בעיטה ותטפל לא רק בסידורים ונכון שהם חשובים אבל אני חייב לפרוק וחייב איזו אורגזמה משובחת ומגע וחיבוק ונשיקה שאפשר לטבוע בתוכה ואני יודע שזה רק יחזיר לה את האנרגיות שהיא איבדה.
הלוואי.
לפני 18 שנים. 10 ביוני 2006 בשעה 8:37