הגוף

לא ברור איך שבוע שבו היא בילתה לילה שלם בחדר מיון הפך לשבוע כל כך מוצלח אבל זה קרה.

אני והיא הולכים והופכים לאחד,
למרות שזה לא קל והיא מופתעת כמה היא מסרבת להתחבר אליי, היא מקבלת את זה.
בטיפול הפרידה שלנו מהשיאצו גאי התעסקנו בכאב,
היא דימתה שהיא דמות ממכושפות ושהכאב הוא "המקור",
כמו אבק צפוף ושחור הוא השתולל בגוף שלה עד שחלקים ממנו התחילו לצאת וכבר לא היה אכפת לה לוותר עליו.
המטפל שאל אם היא יודעת שהיא מחייכת ברגע שזה קרה ולא היה לה מושג,
היא לא ידעה שאני מחייך ושהיא מחייכת,
שהיא שמחה להפרד מהכאב.
וכל הפציעות בגוף, לא מורגשות אפילו והיא סתם שמחה שלא נגמר באסון יותר גדול.

והיא קיבלה חופש בין הנסיעה לחו"ל וסיום העבודה,
ואז איזה בחור כוסון במיוחד ביקש את הטלפון שלה,
וכל מיני דברים שהיא לא תכננה התחילו לקרות,
כי היא נתנה לחיים להפתיע אותה.

כמו שהאיטלקים הפתיעו ברגע האחרון,
כמו שהיא המומה מההתעניינות שלה בכדורגל,
כמו שהיא לא כעסה כשהיא גילתה שמושא החרמנות יוצא עם מישהי שהיא מכירה,
כמו שהם ישבו ודיברו ופתחו את ההיסטוריה שלהם והיא הבינה שיש לה רגשות כלפיו ושהוא כרגע בקטע של לזיין ילדות ואולי יום אחד הוא יהיה פנוי ואולי לא ועדיף לשים את זה בצד.
כמו החיוך שלה אחרי לילה עם הבחור היפה הזה והגוף המדהים שלו.

המון המון הפתעות היא קיבלה,
בצורה של נשיקות סוערות ומגע מדהים,
וגוד אולד פשן סקס ונילי שלא היה לה כבר ארבע שנים והיא גילתה שזה אכן מוזר לה אבל גם מאד נעים לה.

והיא מוכנה שאני והיא נהיה מופתעים ושמעכשיו יקרו הרבה דברים טובים,
הרבה הרבה הפתעות,
טובות.