סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגוף

הגוף אומר שעכשיו תורו,
לא אכפת לי, שיעשה מה שבא לו, אני עכשיו בדיכאון, לא מעניין אותי כלום.
אז הוא השתלט על העניינים.
לפני 18 שנים. 16 ביולי 2006 בשעה 22:24

הוא בא,
הוא התיישב והיא התיישבה לידו.
הוא הכניס את היד מתחת לשמלה ובין הרגליים שלה ולחש לה באוזן
"אל תסעי".

בדרך לחדר השינה הוא אמר שיש לו רק שעה.
הוא הפשיט אותה ונשכב לידה, לבוש.
אמר שהלוואי והיה לו זמן רק להסתכל עליה כל הלילה ואז ירד לה.
הוא הפסיק באמצע וחדר לתוכה והיא אמרה לו שהוא מנייאק שהוא לא נותן לה לגמור.
באמצע הוא קלט שהיא לא מרוצה וירד לה שוב עד שהיא צרחה וגמרה.

"עכשיו אני יכול לגמור בשקט?" גחן מעליה וצחק.
הוא אכן גומר בשקט אבל הוא מזיין בחייתיות ועוצמה ומחזיק את הידיים בכח ומושך בשיער,
והיא מחייכת בשקט,
הוא בסדר הוא,
והיא שוב גומרת ועושה לו רעש.

הם מעשנים סיגריה במרפסת והוא מדבר,
היא לא אוהבת שהוא מדבר אז היא מתרכזת בריח שלו שממלא את הנחיריים שלה,
בעור המדהים שלו,
בטעם שלו.
הוא שוב אומר לה לא לנסוע והיא מזכירה לו שזה רק לשבועיים.
הוא מציע לנסוע לים ביום חופש שלו והיא מתעלמת,
לשמוע אותו יום שלם מדבר זה לא בשבילה.

רק המגע שלו,
הטעם שלו
והריח שלו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י