שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מס הכנסה

לפני 15 שנים. 5 במאי 2009 בשעה 8:18

כבר מזמן אני תוהה מה מאפשר לתרבות הלטינית לדבר במילים שכל תרבות אחרת היתה הופכת לקיטש או מלודרמה.
אט גווע.../ פבלו נרודה



אט אט גווע...
מי שלא נוסע,
מי שלא קורא,
מי שלא שומע מוסיקה,
מי שלא מוצא את החן בתוך עצמו.



אט אט גווע...
זה שהורס את האהבה לעצמו
זה שדוחה עזרה מושטת



אט אט גווע זה...
המשועבד להרגליו,
החוזר יום יום לאותם המסלולים.



אט אט גווע...,
זה שלא מחליף את המותג
שלא מחליף את צבע הלבוש,
שלא משוחח עם מי שהוא לא מכיר.



אט אט גווע...
זה שמתחמק ממערבולת החושים
המונע מעצמו תשוקות,
המחזירות את ברק העיניים
ומשקמות את הלב ההרוס.



אט אט גווע...
זה שלא מסובב את ההגה
כאשר הוא לא מאושר
מעבודתו, ממעשיו, מאהבתו...



אט אט גווע...
זה שלא מסכן את הודאי
או הלא ודאי,
בכדי ללכת אחרי חלום.



אט אט גווע...
זה שלא מרשה לעצמו
אפילו פעם בחיים
לברוח מהעצות הנבונות.




Lady Izadora​(שולטת){השד} - ולמה אנחנו בורחים מקיטש ומלודראמה ?
החשש שנתפס כרגשניים ללא העמדות פנים לא מתוחכמים .?

:))
לפני 15 שנים
יפה וחיה - בטח שזה קיטש. אז מה? "אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה אם אין בו פרחים וכינורות דביקים שמנגנים?"
הקיטש הזה של נרודה מעטר את הבלוג שלי מהיום הראשון שהתחלתי לכתוב. קיטש נוראי ויפהיפה כאחד, ושיקפצו כל הציניקנים והפחדנים.
ויתנו להנות.
לפני 15 שנים
יפה וחיה - הנה לך עוד משהו, להעצמת המלודראמה.
עכשיו שיקום מישהו ויגיד שזה לא הדבר הכי הכי הכי.


לפני 15 שנים
מרצדת - ומי המתרגמ/ת?
לפני 15 שנים
אישה קצת אחרת​(נשלטת) - תרגום יפה, בספרדית נוגע הרבה יותר...
לפני 15 שנים
אין מלבדו​(אחרת) - אט אט גווע.
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י