פרקי ״אם המנזר והנזירה הטירונית״ מוקדשים ל- ר׳
פעמוני המנזר צלצלו בעשר בלילה, ואגנס כבר הייתה בחדר העונשין – חשופה, יושבת על הרצפה. חדר העונשין היה פעם ארון אחסון גדול ששופץ עם ספסל עץ ומיטה עם מזרון מרופט. היו גם שוט תלוי על הקיר ומנורת שמן מהבהבת שבאותה עת הטילה אור על גופה המבריק מזיעה של הנזירה. הדלת נפתחה בחריקה מאחוריה. "אל תסתכלי!", שמעה את קולו הנוקשה של האב תומאס פוקד. לפני שהספיקה אפילו לזוז, מתכת קרה נצמדה לגרונה - קולר, קשור עם שרשרת כלבים לקיר. "מתאים לך להראות כמו כלבה. ספרי את חטאיך, זונה", נהם תומאס, כף ידו אחזה בשיער הפרוע שלה ומשך. "תתחילי עם זה שלא התוודית עליו." הוא הרפה.
"אני... ריגלתי אחריך," היא התנשפה. "כשהיית עם האחות תרזה ביער - אה!" סטירה. אצבעותיו ירדו אל בין ירכיה, מלטפות אותה, אוספות את הנוזל שנטף על העור שלה. "אז זו היית את, כפי שחשדתי! ומה ראית?" הוא דרש, מורח את רטיבותה על שפתיה.
לשונה של אגנס זינקה החוצה וטעמה את עצמה על שפתיה - מלוחה, טעם נעים וחזק בו זמנית. "ראיתי אותך קושרת את תרזה לעץ ומעניש אותה," היא התנשפה שוב, ירכיה מתנופפות כשאצבעותיו של תומאס הקיפו את הדגדגן שלה בדיוק אכזרי. "ראיתי אותך מסיר את בגדיה כדי שתהיה לך גישה לגופה החוטא, ראיתי את הזין שלך..." גניחה חנוקה קטעה אותה כשהוא דחף שתי אצבעות לתוכה, מעקם אותן כלפי מעלה בסיבוב מעניש.
"צפית בי מעניש אותה כמו המציצנית הקטנה והמלוכלכת שאת," נהם תומאס, ידו החופשית חובטת בשערה כדי למשוך את ראשה לאחור. הקולר נשך את גרונה, השרשרת רעדה כשהיא נאבקת. "ונגעת בעצמך אחר כך, אם המנזר אגנס? האם פישקת את רגליך ונגעת בכוס שלך בזמן שחשבת על הזין שלי כהוא חודר לתרזה?"
תשובתה של אגנס הייתה יבבה שבורה, ירכיה רועדות כשאצבעותיו נכנסו ויצאו ממנה. תנועתו פסקה כשהוא הבחין ברעש מחוץ לדלת. שניהם קפאו. ואז עיניו של תומאס ננעצו בחור המנעול ושם לב שהאור מבחוץ נראה ופתאום לא נראה וחוזר חלילה. הוא הבין שיש שם מישהו, אולי מציץ דרכו? אז שמע את קולה של מישהי שללא ספק מתענגת.
תומאס חייך, ובתנועה אחת, הוא משך את אצבעותיו מהכוס של אגנס וצעד אל הדלת, פתח אותה בבת אחת וחשף את האחות אוונג'לין - כורעת, גלימתה מתרוממת סביב מותניה, אצבעותיה קבורות עד פרקי האצבעות בחריץ הספוג שלה. עיניה התרחבו באימה, אבל תומאס כבר הרים אותה בזרוע, גרר אותה לחדר בזמן שהיא מנסה לכסות את עצמה.
תומאס הביט באוונג'לין הצעירה, אולי בת 20-21. הוא כבר הבחין בה אבל איכשהו היא תמיד התחבאה מאחורי נזירות אחרות. הוא ידע שהיא טירונית ולכן ביישנותה מובנת וכן חוסר ביטחונה הקיצוני. הוא שם לב אליה אך עדיין לא דאג לקדם ״משהו״ איתה. כעת היא הביאה את עצמה לכומר הסוטה כמו קורבן מלאכי.
הוא דחף את אוונג'לין על ברכיה לצד אגנס, גלימתה קורעת את כתפה כשהוא משך אותה כלפי מטה כדי לחשוף את שדיה הרועדים. הוא המשיך וקרע מעליה את כל בגדיה. "תראי אותך," הוא גיחך, אצבעותיו מסתבכות בתלתליה כדי לאלץ את פניה לעבר הכוס הנוטף של אגנס. "מרגלת כמו איזו זונה מסמטה אחורית. איזה אוסף של מציצנים סוטים יש לנו במנזר "הקדוש" הזה. הכל אשמתך, אגנס!!! את הסמכות העליונה ואת מרשה לזה לקרות. לא רק זה, אלא שאת בעצם מקדמת את כל הטומאה הזאת!״. והמשיך: ״אוונג'לין, את נהנית לראות אותי מתעלל באם המנזר שלך?" אוונג'לין ייבבה, שפתיה פשוקות - עד שתומאס טרק את פיה בקפלי אגנס, אפה קבור בסבך השיערות של הכוס של האם קדושה. "לקקי. נקי את הטינופת שהמציצנות שלך גרמה."
אגנס גנחה כשהלשון של אוונג'לין מתחילה ללקק בצורה מגושמת את שפתיה התחתונות הנפוחות. תומס הקיף אותן, לוחץ את פניה עמוק יותר לתוך הכוס של אגנס. "תבלעי כל טיפה," הוא נהם, צופה בנוזל החלקלק נמרח על סנטרה של אוונג'לין. "וכשתסיימי, תודי לה על הזכות ללקק אותה!״.
השרשרת סביב גרונה של אגנס התכווצה כשתומס משך אותה כלפי מעלה, מאלץ אותה לעמוד על קצות אצבעותיה. "עכשיו," הוא הורה לאוונג'לין, "קומי ותראי לנו מה עשית מחוץ לדלת." הטירונית הצעירה רעדה, ירכיה נוצצות, אבל תומס תפס את ידה ודחף אותה אל בין רגליה. "שפשפי לעצמך. לאט. תני לאם המנזר שלך לראות כמה את רטובה, ואיזו חרפה זה בשבילה בתור אם המנזר שלך."
אצבעותיה של אוונג'לין החליקו לתוכה בצעקה חנוקה, ירכיה מתנועעות קדימה כשאגנס צפתה, נשימתה שלה מאיצה את קצבה. תומס פתח את חנות מכנסיו, איבר מינו קופץ חופשי - עבה, ורידי, דולף נוזל לרצפה. הוא ניגב אותו על סנטרה של אוונג'לין, ואז טפח איתו בפניה של אגנס. "פתחי," הוא ציווה, ואגנס צייתה, לשונה נמתחת החוצה כדי ללטף את הנוזל המר שניגר מחריץ הזין שלו.
איבר מינו של תומאס החליק בין שפתיה של אגנס עמוק בגרונה ללא אזהרה. אגנס הרגישה שחסרה לה אוויר. דמעות צרבו את עיניה כשהוא אחז בשערה, דוחף את אפה לתוך שיער הערווה שלו בעוד אוונג'לין צופה, אצבעותיה עדיין פועלות בטירוף בין ירכיה. "תמצצי את זה כאילו את מתכוונת לזה, נזירה זנזונת" נהם תומאס, ירכיו מתנופפות קדימה כדי לזיין את פיה של אגנס בתנועות קצרות ואכזריות. הזין גרם לנשימתה להפסיק לסרוגין ולגרונה לייצר רוק סמיך ושופע. ריר טפטף במורד סנטרה, מתערבב עם הרוק שאוונג'לין השאירה שם קודם לכן, ריח הסקס והזיעה סמיך באוויר.
הוא משך החוצה בפתאומיות, משאיר את אגנס מתנשמת, ופנה לאוונג'לין...