דווקא בגלל שאיבדנו אנשים יקרים וקרובים, דווקא בגלל הזוועות שעשו במשפחות ובחברים שלנו.
בשבילם צריך להמשיך לחיות, לשמוח, להתפתח, להתאהב. הרי אם הם עוד היו כאן הם לא היו רוצים שנשב ונבכה עליהם, אלא שנמשיך לחיות את החיים מבלי לבזבז אף דקה.
אם ניפול לשכול יותר מדי אז ניתן לאויבים שלנו בדיוק מה שהם רצו. אני אחיה בשבילכם, אנסה להיות אמיץ כמוכם ולעשות שטויות בשמכם.
אז כן אני חושב עליכם הרבה, אני מתגעגע אליכם כל הזמן והלוואי שיכולתי לשבת אתכם לעוד סבב של פק"ל קפה. יחד עם כל התחושות הקשות אני ממשיך הלאה, זוכר אתכם איתי קרוב אבל ממשיך הלאה. לא שוקע בעצב, לא מתכנס באבל. אבוא לבקר ביום הזיכרון.
הדבקתי על המגן של הפלאפון תמונה שלכם. כשהיא תתקלף ותהרס אדביק חדשה, יש לי עוד לפחות 20 כאלה, כך הטלפון מונח הפוך ואתם איתי במשרד, איתי בחדר כושר, איתי ברכב כשאני שומע שירים בפול ווליום. אוהב אתכם.