2 דברים אי אפשר להגיד עלי:
1. שאני פרגית.
2. שאני בתולה.
למרות שעד לא מזמן הייתי בתולה בדסמית שילטונית, עדין ראיתי עצמי כמי שעברה "דבר או שניים" .
3 החודשים האחרונים לימדו ומלמדים אותי המון.
בעולם "האמיתי" אני עוברת תהליכים כירורגיים, אינטלקטואליים, סטריליים במידת מה. הפאסון האישי והמקצועי שלי מאפשר לי ראייה מושכלת, מודעת ולעיתים אפילו טיפה מרוחקת (כיאה לנציגת העדה).
מול השולט שלי העולם הוא ייצרי, על סטארואידים שמעתי לא מעט אומרים.
מול השולט שלי אני קטנה, צייתנית ולומדת או לפחות לזה אני מייחלת.
מול השולט שלי, אני "מלוכלכת", חסרת מודעות ולרוב גם חוטפת על זה.
השבוע פישלתי, מחוסר הבנה. חשפתי בפניו קושי ניהולי שלי, קושי עימו אני מתמודדת מלא שנים. כשולט הראוי שהוא, הוא לקח על זה אחריות. ביקש דיווח וביצוע. כל השבוע נאבקתי, אבל הצלחתי לעמוד ביעד גם באופן חלקי. חמישי היתה קריסה. לא הצלחתי. ידעתי מראש שלא אצליח היום עוצב באופן לא הגיוני בעליל, אולם ללא יכולת לשנות.
פגעתי בו. לא שימשתי כמקום אותו הוא מבקש.
היום נפגשנו, ואני האסופה האינטלקטוערסית הפכתי לגוש חרמנות יוקד ומקפץ, חסר מודעות, שלא יודע שובע.
לא ידעתי שכך חיבור ומקום וזהות מרגישים.
תודה לך זימון מושלם שלי