"אני לא ישנתי טוב והמקרה שלך מורכב לי מדי. בוא נקבע לעוד חודש"
למי שיש קונטקסט מבין למה המשפט הזה מצמרר אותי.
"אני לא ישנתי טוב והמקרה שלך מורכב לי מדי. בוא נקבע לעוד חודש"
למי שיש קונטקסט מבין למה המשפט הזה מצמרר אותי.
בקרוב אני מתחיל אשפוז יום. אני מחזיק את עצמי. יש בי המון כוח רצון וכוח פנימי. אני רוצה לחיות. החיים יכולים להיות כל כך יפים, והקטע העצוב הוא שלא יצא לי להכיר זאת מקרוב... יש לי זכרונות טראומתיים החל מהילדות המוקדמת שלי, אלימות בלתי נסבלת, וזה המשיך לגיל הנעורים עם חרדות ומה לא... עברתי חיים מאוד... אפלים. אין לי חוויות, הייתי עלה נידף ברוח כל חיי.
אני מקווה שהאשפוז יאפשר לי להבין יותר טוב את עצמי, לקבל אבחנה מדויקת ולהבין את דרכי הטיפול. כרגע יש רק ספוקלציות. הספקולציה שהכי התחברתי אליה היא הפרעת אישיות בלתי מוגדרת עם זליגות פסיכוטיות... קיבלתי המון אבחנות שונות של הפרעות אישיות שונות בתור ילד, אף אחד עדיין לא הצליח להבין מה עובר במוח שלי. מה שכן, אני מרגיש מודע לעצמי מאי פעם, ואם כבר אני אוכל לתקשר את המצב שלי לפסיכיאטר זה עכשיו.
אני מרגיש שיש בי כל כך הרבה פוטנציאל ואהבה לתת, אני מרגיש שהיום שלי לזרוח עוד קרב... להבין מי אני... כי כרגע אני לא מבין מי אני, אני מרגיש כלוא בתוך הכלא המנטלי, בתוך טראומות ילדות, בתוך גנטיקה דפוקה, בתוך מחלות פסיכיאטריות... כל הקשיים האלה מקיפים אותי, חונקים אותי, ואני כבר לא רואה את עצמי. אני לא יודע מי אני. אני לא יודע מה אני אוהב, איך אני חושב, אני לא יודע מה זה להיות מאוזן, אני מסתכל במראה ואני לא רואה את עצמי, אני כלוא בתוך עצמי, אני אבוד באפלה... אבל כעת אני מאמין שאני רואה סדקים של אור שעומד להתרחב עד אינסוף... אבל אני לא אוכל לעשות את זה לבד, אני חייב עזרה, ותאמינו לי שזו לא בושה, זה לעשות בשכל. החברים, הפסיכולוגית, הפסיכיאטרים... אני מבקש, בבקשה, תעזרו לי להתאזן, אני עושה כל מה שאני יכול...
מנת משכל גבוהה לא עזרה לי במיוחד. כשאתה אינטליגנט, אתה מסתבך בצורה אינטליגנטית, הכול נראה לא ברור ונדמה שאין דרך יציאה. וואלה אני אדם חכם אבל תמיד מודע לזה שאני גם טיפש
בדרך למסיבה. תמצאו אותי ברייב בתל אביב. הבייס דמוליישן בחיפה היה נדיר, מקווה שישמרו על אותה הרמה בתל אביב. נחנוך היום את הבאטל ווסט במסיבה :)
בנתיים עשינו רק בלאדליינס, סימונים. שבוע הבא מקווה לסיים את הקעקוע. לא כאב כי אני גבר
כבר עייף מהחיים.
אני אחרי פסיכוזה קשה וארוכה, וחווה דיכאון כבר יותר מדי זמן.
הפסיכוזה עצמה הייתה חוויה קשוחה, זה מאוד מוזר, אתה חושב שאתה בגג העולם, שירדה אליך איזו תבונה נסתרת, שפיצחת קוד מורכב, שרודפים אחריך, שהחיים שלך בסכנה ממשית... זה מרגיש כמו לאבד שליטה לחלוטין ולעוף על טייס אוטומטי.
ועכשיו הדיכאון אפילו עוד יותר חרא, הכדורים בקושי עוזרים לחלק הזה, למרות שהכדור שלי בנוסף לאנטי פסיכוטי הוא גם נוגד דיכאון. כישלון של חברת התרופות. רמות התפקוד שלי ממש ברצפה. מתקשה להמשיך בלימודים שלי. מפלרטט קצת עם התאבדות. גם התחילו סיוטים שבהם אני נרצח כל הזמן, שזו בעיה בפני עצמה. כמה שדים יא אללה. יש בכדור הארץ, ביקום כולו, יותר מדי חושך. מרגיש רחוק מהאש, מהגחלת שהפכה לזיכרון ילדות. לא סתם קוראים לי dying ember.
אם יש לכם מוזיקה שתתאים לוויבז מוזמנים לשלוח. אני מאוד אוהב מוזיקה. מחפש משהו בריח של דום מטאל, אולי גותי, משהו מלודי כמובן... מהז'אנר הדיכאוני והאובדני... לאחרונה התחברתי לdeath come near me של draconian.
מציין שאני לא בסכנת חיים ממשית או בסכנה לפסיכוזה נכון לעכשיו. בכלל, קצת לפני הפסיכוזה הייתי 3 ימים ללא שינה, מלא מלא קפאין ואלכוהול, סטרס מטורף.
נשאר לי עוד קצת לרדת דואו, אבל אלה היו שנתיים מטורפות