יש לי מזל והתברכתי בכמה חברים שהם מתרפקים מצוינים. ביותר מקבוצת חברים אחת, יש נורמה של מגע - חיבוקים, ליטופים, משחק בשיער. לפעמים מגע אקראי, לפעמים אורגיות רבות משתתפים של רביצה משותפת והנעמה קבוצתית. חשוב להבהיר שכשאני אומרת "אורגיות רבות משתתפים" אני לא מתכוונת למשהו מיני אלא חברי-נעים בלבד, כחלק משגרה של העברת ערב בעצלתיים בחברותא, למרות שאני מניחה שקשה (ואין באמת סיבה) לנטרל מזה כל אסוציאציה מינית (ולראיה, אם ניתן לקרוא לכך ראיה, אפשר למצוא מגע ידידותי בין גברים לנשים, ונשים לנשים, אבל לא גברים וגברים. חוץ מאשר מסאז'ים, שיש להם הרשאה מיוחדת גם בין גבר לגבר; אבל אני לא רואה גבר משחק בשיער של גבר אחר ללא כוונות מפורשות 😄 )
יש בזה משהו נינוח וחמים וביתי. וסוג של זרימה וספונטניות, שגם הן נעימות מאוד. אבל בסופו של דבר כולם מתפזרים הביתה, והמגע הזה משאיר אותי רעבה לעוד. לעוד חום, לעוד מגע. מהבחינה הזאת יש בזה משהו דומה לסטוצים, שעליהם ויתרתי לגמרי בגלל שרק מעצימים את תחושת הבדידות במקום לשכך אותה. אז על המגע הידידותי אין בכוונתי לוותר, ובכל זאת, זאת מתיקות מהולה בעצב.
לפני 17 שנים. 22 באפריל 2007 בשעה 0:15