ערק ומעשים טובים

מראה מול הפרצוף.

שואל את עצמי למה מרבית הביו שקראתי עד כה של נשים, נשלטות בעיקר מלא בסייגים, דגשים, המון לאווים. הרבה חסמים שרק רחמנא ליצלן לא יפנו אלי, אני פה בשביל המאמרים, אני פתוחה להיכרות אבל משוייכת לאדוני, בעלי, אבא, סבתא וכן הלאה... נשמע כאילו אנחנו המין שמפריע.

האם אנחנו המין הגברי ברובו כזה שטוח כמו כדוה"א?

האם עצם הפנייה מבזה אתכם?

האם זה משנה אם נפנה או לא מבחינת האדומים, סגולים וירוק טורקיז?

זה בסדר שאתן מדברות על מיניות, על פנטזיות, על טריגרים וסתם משתפות שירים שאף אחד לא מקשיב. תמיד נחמד שיש קצת ציצים וגוף הורס. זה בעצם הדלק של הכלוב למי שיש ממון לפרסם זאת. אבל אנחנו לא Public Enemy No 01.

אנחנו פה לפרגן, להכיר, לשתף... בדיוק כמוכן.

נכתב ע"י עובר אורח תמים.

המשך חג שמח