אחרי שבלילה העברתי סשן ארון עם האדון שלי, התעוררתי עם זין כואב ותחתונים דביקים.
בדקתי את הטלפון וכמובן שהיתה הודעה ממנו: "בוקר טוב, כלבלב. תצלם לי אותו עכשיו, קשה ורטוב." צילמתי, הזין מתקשה מייד, pre-cum טרי מתמתח בין האצבעות. "טוב מאוד," הוא השיב.
התקלחתי במהירות במים קרים כדי להירגע, אבל הזין נשאר חצי זקוף. ומיהרתי לפגישה של העבודה, בתקווה שאצליח להתרכז. ידעתי שיש לי היום פגישת משא ומתן חשובה עם אחד הלקוחות. מסוג הפגישות המעייפות האלה שמתווכחים בהם על מספרים וסעיפים. הצד השני שכר עורך דין חדש, אחד מאיזה פירמת ביג 5, השעון הראה שהמקלחת אולי היתה חשובה אבל גרמה לי לאחר.
נכנסתי לבניין הזכוכית הגבוה ברוטשילד, לובי ממוזג מדי עם ריח של קפה. בחדר הישיבות כולם כבר ישבו, המזכירה נגשה אלי לשאול מה אני רוצה לשתות " אני גם אקח הפוך" אמרתי. סקרתי את כל היושבים, כמעט את כולם הכרתי מהפעמים הקודמות אמרתי שלום בחביבות קצת סמול טוק ואז הדלת נפתחה, והוא נכנס.
גבוה, חליפה שחורה מחויטת להפליא, שיער מסודר, מבט חד ורגוע. עורך הדין החדש מהפירמה הגדולה. הוא סקר את החדר בחיוך מנומס, התקרב לשולחן ולחץ ידיים לכולם אחד אחד.
כשהגיע אליי, הוא לחץ לי את היד, היתה לו יד גדולה וחזקה, היה נדמה לי שהלחיצה טיפה ארוכה,
הוא הסתכל לי בעיניים, חיוך קל על השפתיים, ואמר בקול רגוע:
"נראה לי שאנחנו מכירים, לא?"
באותו רגע לא היה לי מושג למה הוא חושב שאנחנו מכירים אז רק הגבתי בפשטות
"לא נראה לי… נעים מאוד בכל מקרה."
הוא הנהן לאט, כאילו מקבל את התשובה, אבל היה נדמה שהראש שלו לא נרגע והוא בטוח שהוא מכיר אותי, כאילו הוא יודע משהו שאני עדיין לא.
"טוב, נתראה במהלך הפגישה," הוא אמר וישב בראש השולחן.
הפגישה התחילה. עניינית, מקצועית: דיברנו על אחוזי רווח, סעיפי אחריות, תנאי תשלום.
דקה-שתיים אחרי תחילת הפגישה, הטלפון שלי רטט בכיס בשקט.
הצצתי מתחת לשולחן.
הודעה בטלגרם מהאדון של אתמול
"כבר הספקת לשכוח אותי, כלב?"
בום.
הלב שלי נעצר לשנייה, ואז התחיל לדפוק כמו משוגע.
הסתכלתי עליו מעבר לשולחן , הוא ישב רגיל לגמרי, מדבר על סעיף פיצויים, ידיים שלובות, מבט מקצועי מוחלט. אבל בפינת הפה שלו הסתתר חיוך קל, רק בשבילי.
בשניה אחת איבתי את הפוקוס שלי, הזין שלי התקשה הלב האיץ.
כל משפט שלו קיבל משמעות חדשה: "אנחנו דורשים שליטה מלאה על הסעיף הזה"
הזיעה זלגה לי במורד הגב, החולצה נדבקה לעור. התחתונים רטובים לגמרי עכשיו, pre-cum טרי זולג לאט, הבד נדבק לביצים, כל תזוזה קלה בכיסא יוצרת חיכוך עדין ומענה. הפטמות התקשו מהמזגן, והזין קשה עכשיו לגמרי, כואב.
ניסיתי לדבר, להגיב, להישאר ענייני - אבל הקול שלי יצא קצת צרוד.
הוא הסתכל עליי כל פעם שדיברתי, עיניים לא מרפות, כאילו הוא קורא כל מחשבה מבוישת שרצה לי בראש.
ואז הוא הכריז על הפסקה.
קמתי לאט, מנסה להסתיר את הבליטה, והלכתי לשירותים.
הוא נכנס אחריי. נעמד מאחוריי בכיור. קרוב מדי, הנשימה שלו חמה על העורף שלי, גורמת לי לרעוד.
"עכשיו אתה זוכר?" הוא לוחש.
ואני עמדתי שם, רועד, זיעה קרה זולגת, זין פועם, לא מסוגל להוציא מילה.
"ואני חשבתי שאתה לא בעניין של פגישה במציאות, רק וירטואלי אמרת" לחש לי לתוך האוזן
יכלתי להרגיש את הנשימות שלו על הצוואר שלי.
חזרנו לפגישה. הוא דחק אותנו לויתורים קלים אבל חכמים, הכול ענייני ומקצועי.
בסוף סיכמנו:
"נשלח טיוטה מעודכנת עד סוף השבוע. עורכי הדין יתקשרו ביניהם ישירות לסגור את הנוסח הסופי לקראת חתימה."
לחצנו ידיים כולנו. כשהגיע אליי הוא כמובן התערכב קצת, התקרב אלי שרק אני אשמע ואמר
"תחכה להוראות הערב, כלבלב. אל תיגע."
//