הכרתי אותו בFETLIEF, הפרופיל שלו היה כל כך מסקרן שלמרות שלא היתה לו תמונה זרמתי ושלחתי הודעה.
מפה לשם ערבנו להתכתב בטלגרם, הודעות קלילות בהתחלה, עד שזה הפך לשיחה ארוכה לתוך השעות הקטנות של הלילה. הוא התקשר, ודיברנו שעתיים על הכול: עבודה, תל אביב, פנטזיות. הוא שאל דברים אינטימיים, כמו מה אני אוהב כשמישהו לוקח שליטה, איך אני מרגיש כשמישהו מוביל אותי לאט לקצה. הקול שלו היה נמוך, כמעט לוחש לפעמים, והזין שלי היה קשה כל השיחה. סיימנו עם קביעה לפגישה: "ארומה ברוטשילד, מחר ב-14:00. תבוא עם ג'ינס כהה, חולצה לבנה. אני אזהה אותך."
התעוררתי בבוקר עם זין חצי זקוף מהשיחה של אתמול, תחתונים קצת דביקים מ-pre-cum של לילה. התקלחתי, לבשתי בדיוק מה שהוא ביקש, ונסעתי – אבל ב-13:30, כשהייתי בדרך, האינטרנט נפל. לגמרי. ניסיתי לשלוח הודעה בטלגרם – כלום. ניסיתי להתקשר – הרשת הסלולרית מתה. וואטסאפ תקוע, הכול תקוע. "בסדר," חשבתי, "קבענו, הוא יהיה שם."
הגעתי לארומה ברוטשילד ב-13:40 הקדמתי קצת. הקפה היה מלא, כמו תמיד בצהריים: אנשים עם לפטופים, זוגות, פגישות עבודה. סקרתי את המקום, מחפש מישהו גבוה, שעיר, לבד. ראיתי גבר בפינה, שיער כהה קצר, חולצת טישיירט מדליקה, כוס קפה מולו, מסתכל סביב. הוא תפס את המבט שלי, חייך קלות, והנהן לעבר הכיסא מולו. הזין שלי התחיל להתקשות קלות בג'ינס, הלב דפק מהציפייה.
ניגשתי, ידיים קצת רועדות:
"היי, סליחה, אתה מחכה למישהו?"
הוא הרים מבט,
"כן, נראה לי שכן" חיוך קצר."שב, מה שלומך?"
התיישבתי, קצת ביישן אבל נרגש. התחלנו לדבר, שיחה רגילה לגמרי
"אז, מה אתה עושה?" הוא שאל.
"עובד בהייטק" עניתי, אבל תהיתי לעצמי: למה הוא שואל? דיברנו על זה אתמול בלילה, הוא יודע שאני בהייטק.
"ואתה, מה הסיפור שלך?" שאלתי בחזרה.
"עורך דין, עובד על עסקאות גדולות," הוא אמר
השיחה המשיכה, והוא התחיל לשאול דברים יותר אישיים:
"אז, מה אתה מחפש כשאתה יוצא לפגישות כאלה?"
הסמקתי קצת, חושב שהוא מתכוון לשיחה של אתמול:
"לא יודע, מישהו שיודע להוביל, שייקח שליטה, כאילו… כמו שדיברנו."
הוא הרים גבה, חייך קצת: "מעניין. תרחיב."
משהו הרגיש לא בדיוק נכון, אבל הוא זרם כל כך טוב, הקשיב, שאל עוד, רכן קצת קדימה כשדיברתי על איך אני אוהב שמישהו מכוון אותי, גורם לי להרגיש קטן אבל מוגן. הזין שלי התקשה עוד, דוחף נגד הג'ינס, pre-cum מתחיל להירטב בתחתונים. הוא הניח יד על השולחן, קרוב ליד שלי, ואמר: "אני אוהב את הכיוון הזה. אולי נלך למקום שקט יותר?"
הסכמתי. יצאנו, הלכנו כמה רחובות לדירה שלו, דירה תל אביבית פשוטה, סלון עם ספה, ריח קל של קפה. הוא התיישב קרוב, התחיל לדבר נמוך: "תגיד לי מה אתה רוצה עכשיו."
הסמקתי, התחלתי למלמל על שליטה, מכות חגורה, שתן הוא חייך, הנחה אותי: "תתפשט לאט."
התפשטתי.
"תוציא את החגורה מהגינס ותן לי" הוצאתי.
"על ארבע כלב, ואני רוצה שתספור בקול"
ככה הוא התחיל לתת לי מכות בתחת עם החוגרה שהגעתי לשש עשרה פשוט נשברתי המכות היו חזקות והתחלתי לבכות
"אתה רוצה שאני אפסיק?" הוא שאל ספק ציני ספק אמפטי
"לא אדוני, תמשיך" אמרתי שאני מנסה להפסיק את הבכי
הגענו ל20 הוא עצר.
"קום" הוא אמר
וניגש לחבק אותי.
לקח לי זמן להרגע, אבל בסוף עוד מצצתי לו והוא נתן לי לגמור.
שתינו יחד קפה וסכמנו להיפגש שוב.
רק מאחור יותר שחזר האינטרנט, קיבלתי הודעה
"איפה נעלמת? האינטרנט לא עבד לי, אז לא הצלחתי להתחבר. מחכה לך בארומה עכשיו."
קפאתי.