כבר כמה זמן אני בקשר עם מישהו מהכלוב.
איזה סוג קשר זה בדיוק? עדיין לא לגמרי מוגדר, וזה בסדר לי לגמרי.
זה זורם, מתגלגל, מרגיש נכון ברוב הרגעים, עם אנרגיה טובה לגמרי משהו ששווה להשקיע בו.
והוא באמת מדהים.
בדיוק מה שחיפשתי: הראש החד, האנרגיה השתלטנית אבל לא כוחנית, הדרך שהוא מדבר, ההבנה שלו בשליטה מנטאלית... וייבים טובים בקיצור בול.
השבוע , באיזשהו רגע, שאלתי אותו:
"יש משהו שאתה רוצה לשאול אותי? ישר, בבוטות, תרגיש חופשי."
והוא ענה:
"אני יודע לשאול כשאני רוצה."
ניסתי עוד איזה פעם לעלות את זה, אבל זה לא היה משהו מעבר.
התאבסתי, כאילו אני יודע שהוא לא עשה משהו רע, או משהו שהיה באמת אמור לבאס אותי.
לא יודע למה בדיוק התבאסתי.
אולי כי היה בי רצוף לחשוף עוד ממני, להרגיש קצת יותר ערום,
אולי כי בדרך כלל יש לי צורך כזה
אולי זה הפחד שלי שאם הוא היה שואל משהו הוא היה מוצא סיבה לחתוך..
אולי אני חושב יותר מדי, וזה סתם חלק מהדינמיקה הבריאה.
הוא מוביל, אני מציע ומקבל "לא" מידי פעם וזה בסדר.
בקיצור, זה פוסט בלי איזה פואנטה גדולה.
סתם זה פשוט ישב לי בראש והייתי צריך לפרוק.