לפני 12 שנים. 8 בדצמבר 2011 בשעה 3:03
אנחנו כאן,שם בכל מקום,נמסים אחד בשני.
במיטה הזו שני הגופות מתמזגים ,הידיים האלו מחטטות בראש שלי.
הוא עושה אותי,אני מעגלת אותו,אתה נושם אותי אני פועמת אותך.
מתפשטים אחד בשני, ככה אנחנו מתנגנים .
וזה הצלילים שלנו שפורמים את גבולות הגופות האלו,ואנחנו עפים שטים בחלל מלא בקסם.
אני עושה צלילים ואתה כותב,זוכר נוצר ,אנחנו מתווצרים נוצרים מרגע לרגע,שטים מעבר לגבולות הזמן .
יש יותר טוב מהטוב שבהתהוות המשותפת הזו,כן.זה לא חלום.