לפני 4 חודשים. יום שני, 8 בספטמבר 2025 בשעה 13:19
זו שאלה שלפעמים צצה לי בראש. ואז אני מזכירה לעצמי: דיי, את ילדה גדולה-פאקינג 35! וחוץ מזה… אף אחד לא יידע.
ועדיין, עולה בי הספק: אם הם היו יודעים-הם היו גאים בי באותה מידה? אוהבים אותי בדיוק כפי שאני?
אני הרי ילדה טובה. באמת טובה. מאוד משתדלת. קצת שובבה, סקרנית, ביישנית, לפעמים קצת יוצאת מהשורה.
ילדה שאולי קצת הלכה לאיבוד בתוך יער מלא זאבים - וחיכתה שמישהו יגיע להציל אותה.
הנקודה שבה הכול (והקול) השתנה
מי שקרא את הפרופיל שלי כבר יודע - לאחרונה נחשפתי לעולם הבדסמ.
הרגע הזה היה מטלטל. משהו בי התעורר, השתחרר.
קצת הפסקתי להיות תמימה במובן הישן. מרגישה שהפכתי ליותר פכחית, מודעת. התחלתי להבין שפה אני צועדת לתוך יער אחר- גם הוא מלא בזאבים.
אבל הפעם, אני לא מפחדת.
אני רק מחכה לזאב הנכון - לזה שיציל אותי… מעצמי.
וזה? רק ההתחלה.