במהלך השיחות הראשונות פתחת לי דלת לעולם שלא הכרתי - עולם שהוא חלק ממך והדינמיקה שאתה מחפש בקשר זוגי. האמת? לא ידעתי שזה קיים.
נפגשנו לדייט - ונילי לחלוטין. סיפרת עוד ושיתפת - איך אתה רואה מערכת יחסים שמשלבת בדסמ, מה העונג שבכאב, למה מושכת אותך עמדת השליטה, מה האחריות שלך כשולט ומה זה נותן למי שמשחררת מולך את השליטה. הכל היה גלוי וכן.
בהתחלה זה עוד נשמע לי קצת עמום, אבל רציתי לדעת עוד, הייתי ממש מרותקת. כשאמרת שאתה הולך למסיבת פטיש שאלתי בתמימות: “מה זה בכלל?” באמת לא ידעתי - סורי 🙈. הסברת בסבלנות, היית קשוב, וככל שהעמקנו בשיחה החששות שעלו בי התפוגגו.
יש לי וידוי קטן: עד אז המחשבות שלי היו בעיקר שיפוטיות 🫣
“איזה אנשים הזויים”, “זה מוזר, חולני”, וסוטה. ומה הסיפוק בלהכאיב או לקבל כאב? ובכנות, עד היום לא מבינה מה סקסי בכפות רגליים… 😝
אבל משהו בשיחה איתך שינה לי את הגישה. השיפוטיות התחלפה בסקרנות. הקשב שלי היה 100/100 והתחלתי להציף אותך בשאלות - איך נחשפת לזה? כמה זה מהותי בחיים שלך? מה זה בעצם יחסי שליטה - רק בסקס או גם בתחומים אחרים? זה תמיד חד־כיווני? יש היררכיה מוחלטת? מה כל צד מקבל ונותן?
היית סבלני ונתת לי להרגיש בטוחה, ופתאום - השד (לא ציצי, יא סוטים) 😈 לא היה נשמע כל כך נורא. גיליתי עולם עשיר, עמוק ומורכב. אני עוד לא יודעת אם זה לגמרי הקטע שלי - אולי כן, אולי לא. אצטרך לבדוק.
מה שבטוח - הניסיון הראשון איתך היה מדהים. הוא פתח לי צוהר לעולם שלא הכרתי, נתן לי אומץ להיות יותר אני ופחות שיפוטית. יצאתי מאזור הנוחות. הייתי כנועה אבל בטוחה. לשחרר את השליטה מולך הייתה בחירה מודעת -כן, היה גם פחד טבעי, אבל כזה שהעיף לי למעלה את האדרנלין. בקלות זו הייתה יכולה להפוך לטראומה.. ומזל שזה קרה איתך.