מי אמר שהמפתח שלי?

300CC.

מאז ומתמיד עשו בנינו השוואות.

אבל האמת? אנחנו לא חיקוי - ממש קצוות וניגודים.

אחת שוקולד, השנייה וניל.

אחת צמחונית, השנייה אוכלת כל.

אחת מחפשת יציבות, השנייה מגלה את החיים - והם עוצמתיים, מלאים בחוויות, וכמעט בלי כללים.

ובכל זאת - למרות הניגודים מצאנו קווים משיקים.

למרות הצחקוקים על הגדלת החזה - אנחנו עומדות מול מראה עם אותו חזה.

300cc.

ה”חסודה” במסכה - גילתה פתאום עולם:

טיסות, מסיבות, זיונים, אפילו בדסמ נכנס לתמונה (אבל זה כבר לפוסט אחר 😉).

והילדה הקטנה - עדיין אותה ילדה - שיצאה למסע של חיפוש אהבה, ובמקביל מתמסרת לחוויות, לומדת להיפתח, לשחרר, ולאבד את השליטה.

ולאט לאט מגיעה ההבנה:

ככל שאני מנסה לשלוט על יותר דברים - אני מגלה כמה מעט שליטה באמת יש לי.

אז מכאן… זה מסע של שחרור.

מסע של למידה, חקירה ואובדן שליטה.

מסע של גילוי מחודש.

ובסוף?

זה לא רק מעצים את החוויה.

זו החוויה עצמה.

🥹