אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מי אמר שהמפתח שלי?

בלוג שלא מספק תשובות, אלא רק ניסיון להבין יותר טוב.
עבורי הוא המרחב לשחרר.
אם נגעתי בעוד מישהו בדרך - זה כבר בונוס 🥹
לפני ארבעה חודשים. יום שני, 5 בינואר 2026 בשעה 2:40

מחשבה שעלתה לי

זה היה כל כך נעים.
משהו שחיכיתי לחזור אליו,
שוב ושוב,
מעין מקום קטן ובטוח.

זה היה תמים,
וזה היה שקט.
קראתי לזה ״קיקי״,
וידעתי שזה שלי.
זה דבר פרטי.
משהו שעושים לבד,
מאחורי דלת סגורה.
והייתה בו גם תחושה של בושה.

עם השנים
התחושה השתנתה.
ולא רק בעוצמה, אלא גם במשמעות.

מה שפעם היה לחוויה פשוטה,
התפתח והפך להבנה יותר עמוקה
של גוף,
של רצון,
של זהות.

ההיכרות הזו העמיקה.
נוספו לה מילים,
חוויות,
הקשרים,
וסיטואציות חדשות.

והיום…
אני מבינה
שהמרחק בין אז לעכשיו
הוא לא עניין של זמן,
אלא של תודעה,
של התפתחות.

אז קראתי לזה ״קיקי״ 🤭
והיום -
יש לזה שם.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י