מילים, מחשבות ומה שביניהן

איזו שיחה מעניינת. 

מזמן לא הייתה לי פה שיחה מעניינת, מלאת תוכן.. 

זהו. 

אם כבר רצון לכלבלב... 

אז אימצתי 2 גורים חדשים.

אילוף משותף, 

שטיח משותף, 

רצועה משותפת, 

ותקופה מוגדרת בה הם צריכים להוכיח שיש להם את מה שצריך כדי להישאר. 

אין ספק שהיללות שלהם עבור תשומת הלב שלי משתפרות פלאים. 

גם הנביחות הקטנות והקשקוש בזנבות..

לאט לאט. 

ובטוח? 

גורים שלי.. התחלנו 👠

אנשים מהעבר צצים.. 

שולחים הודעה.

געגוע פתאומי.

Really? 

לרגעים משתעשעת מהרעיון, 

לרגעים קצת פחות. 

כשזה בטלגרם, ואנשים מגיעים שוב למשרד.. 

שם זה כבר גובל באומץ. 👠

איך אומרים... 

איחלתי לחייל בהצלחה 😈

אילוף מדוייק

מרוכז

ומאוד ספציפי.

בא לי כלכלבית, נשית.

אישה. 

לא מנויישת. 

שתתאים בול לזנב הורוד + האוזניים התואמות והשטיח הנעים

שממתין רק לה.. 

למדוייקת. 👠

היה לי כלבלב או כלבלבת מחמד.

לאילוף. 

לשימוש. 

לקום בבוקר ולראות אותו/ה על השטיח לידי. 

בא לי. 

בחופשה. 

משהו הזכיר לי אותו - שלחתי לו הודעה קצרה - מה איתך? 

עונה -

הודעה קטנה ממך והכל נדלק. 

וכמה שרציתי באותו רגע להדליק עד שישרוף, להבעיר את הכל, לשמוע אותו שוב צורח - ספק מעונג ספק כאב. 

לראות את המבט שאומר הכל, הנשימה שמשתנה. 

להבעיר ולשרוף עד אפר.

שוב. 

כמו תמיד. 

אבל הוא יחכה.

עד שיגיע לו.

בינתיים, הוא בוער מרחוק. ממתין 👠

#As_is

טיפולים אלטרנטיביים מוציאים ממני המון... 

את החלק שבי שחושק בסשן קשוח כמו שמזמן לא היה. 

את החלק שבי שהיה חומד  לחזקתו נשלט/ת בעל רקע טיפולי. 

את הזכרונות על המסז׳ ההוא ש..

אוחחח מה שקורה פה אצלי 🫦😈👠💥💦

#As_is

זה תמיד מצליח להדהים אותי..

להפתיע אותי כל פעם מחדש.. 

תמיד הייתי חדת אבחנה, לאנשים, לסיטואציות, לדברים הכי קטנים. 

שנים שידעתי לזהות דברים אבל בלי לחבר אותם להגדרות המדוייקות (לפחות מבחינה בדסמית). 

ואז מפגש אחד לא צפוי עם מישהו מהעבר שחשף אותי לעולם הזה (למה שתמיד היה שם, בלי שמות, הגדרות, הבנה עמוקה שכזו אבל עם חוסר קל במינוחים), הביא אותי להבנה שאני רוצה לגעת בנושא הזה לעומק.

מעבר למיניות, לתשוקה, לפראיות ולעוד מנעד רחב שהוא אני, הגעתי לחקור, לגלות לעומק...

אותי.

ואת כל מה שיבוא..

בהתחלה נכנסתי לפייסבוק - לקבוצות, לקהילה, קראתי אנשים, לעיתים השתתפתי בשיח, ופלעמים כצופה בקהל.

לאט לאט הבנתי שאני חייבת להרגיש את כל זה מקרוב, את האנשים, את הקהילה, להבין טוב יותר. 

אז יצאתי, פגשתי, הכרתי, רקדתי, בחנתי מהצד, נהנתי מכל רגע שפתח עוד דלת פנימית, ועוד דלתות שאינן שלי, עוד הכרויות מעמיקות וגם פחות עם כל כך הרבה אנשים שלא הייתי בהכרח פוגשת או מכירה במציאות, במיוחד ברבדים העמוקים שלהם. 

ומאז שהמודעות הפכה רחבה יותר, עמוקה יותר, מלאה בכל מיני מינים - אי אפשר לחזור אחורה. 

אינטקראציה רגילה לחלוטין כחלק מהחיים תביא איתה חדות אבחנה אחרת לגמרי.. ניואנסים שישר קופצים לי ואני לא יכולה להתעלם. 

השבוע הייתי בסשן טיפולי, כמטופלת, חיי שגרה רגילים לגמרי. 

הגעתי לטיפול והאדם שקיבל אותי היה שקוף לי, ברור לי, ההתלבטות היחידה שלי הייתה האם ניצב מולי נשלט או עבד. 

ולא, ההבדל הוא לא קטן או זניח בין ההגדרות. 

בעודי מתלבטת איך אני רוצה שהשיחה הזו תתנהל, האינטראקציה הזו, כי.. זה חזק ממני. 

עצרתי. 

הזכרתי לעצמי שעל אף שלעולם לא אוכל לעשות באמת את ההפרדה הזו, ולראות בצורה הקודמת את העולם שמולי כיום, את האנשים שבו אני כנראה אראה רק דרך החידודים של השנים האחרונות.. יש זמן ומקום לכל דבר. 

מה שבטוח.. לטיפול הבא אני יודעת בדיוק מה אנעל.. 👠

רק כדי לוודא 😈

ואולי... מי יודע.. 

#As_is

חוזרת מערב משוגע בדאנג׳ן

לבושה אקסטרה 😈

תוהה אם ניפגש במקטע שבין הרכב והבית שלי

מסתבר.. שעברת לגור כמה בניינים ממני

לא הסכמתי להגיד לך איפה בדיוק

אבל השארתי מספיק פירורי לחם כדי שתבין לבד

מעניין אם אתה פה, קורא את זה, 

קורא אותי..

אולי הלילה בדיוק ככה,

סתם ברחוב,

אראה שוב את המבט הזה שלך כשאתה מסתכל עליי בתחינה, 

לרדת על הברכיים ולהתחנן על נפשך. 

אולי הלילה.. 

אולי.. בפעם הבאה. 

#As_is

באמצע היום, מחשבה נודדת,

תמונה עולה לי בראש,

אתה על ארבע, ראש מוצמד לרצפה, 

מתחת לרגל שלי, סימן של עקב מתחיל להתקבע, 

מסתכלת על העור של מחליף צבע, 

הנשימה משתנה, 

אתה לא יודע לאן זה ימשיך,

מגמגם מתחת לסוליה

מלכת.... 

לא מסיים את המילה וזרם חשמל גורם לך לצרוח

לא הרשיתי לך לפנות אליי

ששששש.. אני אומרת בחדות.

הנהון מתחת לעקב

מעצימה את הדריכה

אתה מקשקש בזנב בשמחה

עומדת ומסתכלת עליך מלמעלה

כלבלב ממשומע. 

אני רק מתחממת.. 

חוזרת להווה, 

מחייכת.

כבר מזמן שלא היית מתחת לעקב שלי.. 

אולי בקרוב 👠

#As_is