גלה לי את הסוד

האמת שפעם ראשונה שזה קורה לי שלא מכבדים את הגבולות שלי.

יש לי גבול אחד ברור, תמיד שמי שמולי ישלח תמונה קודם, לא משנה מה, אני לא אשלח לפניו.

זה אולי מפגר, אבל זאת הדרך שלי לשמור על עצמי.

היום הטיפו לי על זה, חזק. 

על זה שאני לא רואה את הבן אדם שמולי, שאני לא "נעימה". בהתחלה התנצלתי, אמרתי אולי זה יצא קשה ממה שהתכוונתי.

אבל קראתי שוב את ההודעות וכלום, אמרתי את זה בדרך הכי נחמדה שיש. 

הקטע הוא שגם הסברתי למה, ומרגיש לי שזאת סיבה סופר לגיטימית וגם אם לא, זה בסדר להגיד שלא מתאים.

אבל מפה ועד להגיד שאני לא רואה מי עומד מולי? שאני לא מוצאת פרצה? למה שאני אמצא בשבילך פרצה למשהו שאני לא רוצה לעשות? 

מה הלוז של הגברים פה.