הגעתי ארצה וסוף סוף קבענו להפגש.
השבוע שקדם לפגישה כלל בעיקר הודעות, על גבי אלפי קילומטרים, אבל היא, איכשהו גרמה לי להרגיש הכי קרוב שיש, גרמה לי להיות בטוח, לסמוך עליה, להרפות מהכל ופשוט לתת לה להוביל אותי, אותנו.
זה הקול שלה, הבטחון, הרוגע, האינטליגנציה הרגשית, החוכמה, זה הכל מהכל, זה הרוע מול הרוך, החיוך מול הסתירה, הגעתי למפגש איתה כבר שכל המחסומים הוסרו, מוכן לגמרי לקראתה, לשליטה שלה.
המפגש היה מדהים כצפוי, היא בחורה מרשימה, לבושה יפה, מריחה מדהים עטפה אותי בחיבוק כיפי, כאילו הכרנו חודשים.
הזמנו לנו קפה וחזרנו לשולחן, מדברים קצת, עברו כמה דקות וכמובן הלכתי להביא לנו את הקפה.
השיחה הייתה קולחת, מעבר מנושא לנושא, בדסמ, חיים אישיים, צחוקים, חוויות, הכל הרגיש ככ זורם, ככ נכון, ככ פתוח.
עברתי לשבת לידה, בהוראתה כמובן, היא הרשתה לי לגעת בה, והיא כמובן נגעה בי.
הריח שלה, הקרבה אליה, רק העלו את מידת החרמנות, היד שלה עברה בכל הגוף שלי, בהתחלה מתחת לחולצה, בחזה ובבטן, לאחר מכן היא עברה למכנסיים, וידאה שאכן באתי ללא תחתונים כמו שביקשה.
במקום מלא באנשים, לרגע זה הרגיש כאילו אנחנו לבד, כולם נעלמו, האור הפך לחושך, רק שנינו שם.
* הוא כתב לי, ריגש אותי ואני משתפת בהסכמה.
