ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סיפור של אישה זהובה

מילים מופלאות
מדהימות
משכרות
לפני חמישה חודשים. יום שבת, 20 בדצמבר 2025 בשעה 2:13

איך זה מרגיש

שם למעלה

כשהאוויר דליל ואין שום צליל

איך שומעים את השקט

כשהראש מלא בעצב וגיל

מחשבות זכרונות

ממלאים את אוזניי

אין שקט בין ידיי

אין שקט בין רגליי

סימן קיין בין עיניי.

ואיך זה מרגיש

לא ללכת לבד

לצעוד עם נפש יד ביד

לבטוח לשכוח

את מה ששרף

כי פה למעלה

אין שום מרדף.

ואיך זה מרגיש

לקבל אהבה

טהורה נקייה

ללא כוונה רעה

ללכת בטוחה בעולם

ללא צל שקשור בדם.

ואיך זה מרגיש לך

כשכולם מדברים

על להרגיש מועצם

להיות לבד בפנים

כי הלבד כל כך חד לפעמים

וזו תחושה מוכרת של שנים.

איך זה מרגיש

לראות את הזיק בפנייך

כשאתה מביט בהשתקפותך

לסלוח על טעויותך

ולקבל את הגזרה

שלהיות לבד

תמיד ירגיש כמו ההפך מבחירה.

איך זה מרגיש לך?

 

 

 

 

 

לפני חמישה חודשים. יום ראשון, 14 בדצמבר 2025 בשעה 14:06

לפעמים

אין בי מילים

הרגל מגונה של שנים

נשמתי נעתקת

כותבת מוחקת

מתבלבלת חושבת

נתקעת חולמת

דבר לא מגובש כאן

לא מדוייק 

רק מאופק

ואני כלואה 

מאחורי סורג ובריח

אין יוצא ואין נכנס

כשאני בתוך הסבך

רגשות קשים חדים

רגשות מחזקים ממלאים

ואיך אכתוב לו הכל

כשאני מתמהמהת

אם מבנה המשפט נכון

או אולי הייתי צריכה לרשום אותו ראשון...

מוחקת וכותבת שיר

כדי להסביר

ששפתיים יפות

מסתירות

את כל מה שכואב

ואצבעות מהירות 

את הספק המתגנב

ולפעמים קשה למצוא את המילים

שיעשו לי סדר בין כל החתכים

שיעזרו לשכוח את כל האגרופים

שיאפשרו לי לשלוח כוונות עם משמעות

גם אם הנושא אבד  בריקנות.

לפעמים אני שותקת

כי קשה לי להגיד

כמה הרגע עוצמתי

ואיזה חיוך העלת בי

וכמה זה מחמיא

ולפעמים...

אין בי כלום 

אפילו לא ...

כלום

 

 

 

 

 

 

לפני חמישה חודשים. יום שבת, 13 בדצמבר 2025 בשעה 11:38

וכשאתה תגיע

האלה תפציע

אצייר אותה רוכבת עליך במלוא תפארתה

שערה הכתום על גבה

ראשה מורם בהנאה

ואתה הבסיס לאחיזתה

בכישוף של כמיהה

עונג וזימה.

היא אינה שבעה

עוד ועוד היא רוצה

נשמה טהורה בתוכה

גבר נאה במיטתה

עושה כל מה שחפצה 

בו

הוא מתוכו

יתן לה את נפשו

בתמורה האלה

חולקת את כוחה

מועברת היא

דרך התנועה

נעה אל ראשך

פתח את פיך

נער יפה

את האון שלה

תשתה.

כשיגמר החיבור

יסתיים הציור

עד הפעם הבאה

שגבר נאה 

נער שותה

יכנס אל מיטתה

כשיצא לחופשה

כה נחוצה.

 

 

לפני חמישה חודשים. יום רביעי, 10 בדצמבר 2025 בשעה 15:03

הכל ידוע מראש

המסלול נקבע כבר מזמן

ללא שליטה

דחיפה קלה

המעצור נעלם.

האבידה נמצאה

כאב המום עוד מההתחלה

אבל נשכח מהלב

ברגע הזריחה.

וככה עוד יום

ועוד יום

נהפכים לעשן

כי זיכרון הוא אויב ישן

שלאהוב אותך

תמיד עשה מעונן.

זה לשלם בכאב

במיתרים של הלב

אהוב יקר

ומאכזב.

זה זמן ללכת

להיפרם ולחבר מחדש

לשיר אחר

מאושר יותר

שעוד לא נכתב

לפני חמישה חודשים. יום שני, 8 בדצמבר 2025 בשעה 8:29

 

כנס אליי לסלון

כנס דרך החלון

גם הדלת כבר פתוחה

רק תבחר את הפירצה

סחוף אותי בנשיקה

סחוף אותי בלחישה

סחוף אותי ישר אל המיטה

נשימה

נזרקת על השמיכה

ואתה בין רגליי

לוחש את סודותיי

עונג מתבטא בהמון צלילים

כשרך ועדין

הצלילים כה רכים

כשידייך בפנים

קולות מהטבע בוקעים

כשראשי לאחור נזרק

ויש בי קצת מחנק

הזמן נמתח

והעולם שתק

זה רק אני והצבעים

הקולות

הטעמים

רגע קסום

פסיכדלי

רגע של יונג

רגע של הארי

זה הרגע לחדור

להתאחד עם האור

שנוצר רק לפני רגע

ממגע בין אלמנטים בטבע

ובקוסמוס הזה נישאר

לעוד רגע

של אחר נוגע

של שיגעון מבעבע

 

 

 

לפני חמישה חודשים. יום ראשון, 7 בדצמבר 2025 בשעה 13:04

אני רואה את העתיד

בוא תשמע סיפור מפחיד

אותך אני מרגישה

דרך הכתיבה

קשה לי להסביר

ולך להאמין

אני יודעת מתי הרגש לא תואם למילים

אני יודעת מתי אתה נזהר

אני יודעת מתי אתה מסוחרר

אני יודעת כשאתה מעוניין וכשאתה לא כאן.

מרגישה בגוף את הזרמים, החמימות

מרגישה את הבפנים

את נשימות הגוף.

אני מודה

גם טעויות אני עושה

אולי התבלבלתי בשם של הרגש

אולי בחוויה

אני שואלת שאלה.

אנליטית ומכשפה

רגישה וחדה

זה יכול להפחיד

אני מבינה

אם תתן לי עוד שניה

להוריד עוד חומה

אדע מי אתה באמת.

והדרך אליי כבר נבנת. 

יש רגע אהוב במיוחד

שקט מחושב

כשכל החום ממוקד בחלקי התחתון

כשאתה כבר זקור ונוגע

אני מתענגת לרגע

מאנרגיה סוחפת

ניזונה ומתמסטלת.

זה הוא רגע משמעותי, תבין

עבורך

לשבור את דלתות הכניסה

לממלכה זהובה.

אבל אל תטעה

כשהאנרגיה תשתנה

אולי אתרחק

כי הכל כבר גלוי

וזה קצת לנצח

במשחק הפיתוי

צפוי.

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני חמישה חודשים. יום חמישי, 4 בדצמבר 2025 בשעה 10:35

מוות קליני מחוברת לאקמו

מצב הוויתי פרפקטו.

רצה במקום

מסתכלת לאחור

עוצרת

אספרסו.

חיה על קפאין

צריכה לעלות דופמין

הכל מתערבב בפנים.

עולה ויורדת

נותנת לי קצב

מהירה וגומרת

איטית ונגמרת.

עוד שבוע חולף

נעה בין כאב חוטף

לשמיימיות מנצנצת

נתפסת.

האדם האחראי

האחראית לנפשי

רוקדת נטרפת

את הקלפים מפזרת

בוררת .

מקסימה ומחונכת

מכשפה ועוקצת

עוד יום מסיימת

בערב יושבת

מדברת מתארת.

מחשבות מוקלדות מהירות

שופכת

משתמשת.

כלי זין בידי

תיאור הוא שמי האמצעי

יש בי הידע והדרך

כנס לסחרחרה איתי.

נחמד שם

נעים

שב לידי

כאוטי מרשים

למול אנשים

מתייצבת

יותר פאן כשאני משתוללת.

הקרקס בעיר

אז למה אתה מחזיר

את השפיות המאולצת.

תשקע איתי בטירוף

באמת המוחלטת

של נסיכה מיוחדת

שחיה בכאוס מרשים.

טורפת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 3 בדצמבר 2025 בשעה 11:24

דבר איתי ככה נקי

מהעולם הפנימי

תענה בכנות

תשאל ברכות

תהיה ברגע איתי

של ענין וסקרנות

של גילוי החיווט

וחוט מחשבה מקוטע וכרות

חזרה מעגלית ללב הספרות

כשאתה איתי ברגע

לרגע

אין אף אחד אחר

אני ואתה על הפסנתר

מנגנים ביחד

שיר סבוך

להתפאר

אני מרגישה את השינוי בשיחה

את הנקודות החמות בגוף

שהתחברו תחת כישוף

קסם העוררות

כנס איתי לפינות הקטנות

הפוך כל מילה לרבת משמעות

תן לי צליל ומצלול

שאנגן את הקול

שאדמיין את הטון

הכחכוח בגרון

שארגיש את הפזמון

הסיום כבר קרב

זה מורגש עד כאב

ומחר יום חדש

שאולי בו נשמח

להתיר את עצמנו

לזרים שביננו

לחטט קצת יותר 

במה שחסר

ובמה שמלא

מין שיחה כזאת

שתחייה

 

 

 

 

 

 

 

לפני כחצי שנה. יום שבת, 29 בנובמבר 2025 בשעה 14:59

בלילות אפלים אני רואה את האור

ניגשת חוקרת 

חייבת לחפור.

חלקיקים צפים

תמונות 

ריחות

קול תינוק

זעקה מרחוק.

שברירים של מראה

ישנה חדשה

מתנפצים לתקרה

אין בי נשמה.

גוף שנע בחלל

ואני מביטה כעת מעל

מזהה את הקטנות 

שלא זכיתי לגלות

כנראה שכן והעברתי

הזזתי בין הגבולות.

ועכשיו לחכות

שטף מים

עוצמת עיניים

אריחים שחורים סביבי

סוגרים ומחבקים אותי

מזכירים לילות

של בלהות

חלומות ותקוות

שירים וקולות

מנגינות ישנות

זכורות ונשכחות.

צאי מהמים בבקשה

הגיע הזמן לעצור

בחוץ יש צורך וקרן אור

אז את המגבת אני לוקחת

משאירה מאחור את הנפגעת

חוצה הסף

אל העכשיו

לובשת פני נוכח

כבר חלף לו הסתיו

לפני כחצי שנה. יום שבת, 29 בנובמבר 2025 בשעה 2:37

למה האישה מזהב? למה זה קשור? האם את ציירת את הציור? ומה הקשר בין מתכת לתיאור? לסיפור?

 

אני אישה זהובה

זוהרת

מתכת אצילה

לי נקודת התכה גבוהה

כשאתה אותי מנסה

להביא לרתיחה

אם חושקת 

אם יפה

נוזלת וקשה

טהורה מכל אשמה

גופי עטוף בעלי זהב

נשמתי מחוברת לה יחדיו

בוורידי זהב נוזלי

מסמנים את הצלקות שנוצרו בתוכי

שערי זוהר באור השמש 

מושך אליו תקווה וקרן מלווה

בדרכי האפלה

שדיי מתנוענים ומשירים בחדרי חדרים

סימנים זהובים מאותתים

ישבן לתפארת

אדרת 

עטרת של זהב

אותו מקשטת

כוס מוזהב מתוך מעשיה

הוא נפתח רק עם הסיסמא הנכונה

בתוכו גואש רועש

זהב מותך שמחכה לצאת

לשטוף את פנייך

לסנוור את עיניך

למלא את עורקיך.

זו המשמעות

של האישה בזהב

דמות ומציאות

תשוקה ושריפה

מלאת תושיה

זוהרת וחזקה.