היא קמה לפני זריחה
מחפשת לה דבר מה
סימן ליום טוב שיגיע
וזה לא מפתיע
שהתשובה בתוכה
מרתיחה את המים
מסתכלת סביבה
איזה בית נפלא היא יצרה
"רק צריך לסדר את הכביסה"
אומרת לעצמה
קפה וסיגריה במרפסת
כשהשמש מצייצת
רעשי הרקע של העיר
נשמעים לה כמו שיר
הכל חי סביבה
והיא יכולה להיות שקטה
בתוך מחשבותיה
משימות נערמות
ועינייה ריקות מדמעות
מתלבשת מול ראי
הכל מאוד מפליא
"צריכה לקנות בגדים"
אומרת בקול רם
כמין ציווי כזה מושלם
מסתכלת במראה
"תזכרי כמה את יפה"
עוד חיוך אחד נעים
כשהיא יוצאת אל הדרכים
לעוד יום של חיים אחרים
כל כך שונים
בראשה חולפת מחשבה נעימה
"אני מחלימה"
נותנת לה עובדה
לזריחה שכבר עלתה.

