לפני כחצי שנה. יום חמישי, 16 באוקטובר 2025 בשעה 10:54
וכאשר השמש יורדת
על מגרש המשחקים
ואור צהוב כתום
מחמם לי את הפנים
רגע של שלווה
שלא חוויתי כבר שנים
ראש נשען אחור
עיניי סופגות את האור
רוח הסתיו
מלטפת את עורי
ואני
נושמת עמוק
רגע מתוק
של קולות ילדים
נהנים מרגעים קטנים
כי מה צריך יותר
מלהתנדנד בין שמים וארץ
כי תם הקיץ
ואיתו גם אני
נגמר סיפור אחד
עכשיו מתחיל השני
רק עוד קצת
מאור השמש
לפני שתעלם
ואשב לכתוב
את ההמשך
של לב שמשתקם