סיפור של אישה זהובה

בליל ירח מדמם

רוקדת מול האפלה

בהילולה

קדומה

פגועה

כשפים

נפרמים

מתאדקים

תחת מעטה ירח אפל

הכל יכול לקרות

קסם שפל

בובה קטנה

דקורה

מייצגת את דמותך

פניי פני קרב

להילחם

הגוף קפוץ

להיתמם

קח את הכאב ממני

ירח אדום מדמם

ומלא אותי

בכישוף שחור

רקוב ואפל

שאדע להרע לאחר

כמו זה שקבר אותי 

ד-מ-ם

הירח

רק צחק למולי

"את?

מכשפה אפלה?

איזה מצחיק

את מסתובבת עם הילה ועננה קטנה" אמר

" לכי תחפשי משהו אחר וזר"

"קח את הכאב" עוד מבקשת 

"תן לי מנוח 

לא אבקש ממך שוב"

מתחננת

הירח נעלם

ואיתו גם הכשף כבר תם

ואולי 

חשבתי

עם הקסם לא עוזר

מכשפה זקוקה

לחבר אחד ולא יותר

שתי אצבעות

ולשון גדולה

ואפשר להתחיל מהתחלה

להתראות ירח אפל של דם

אהיה זהירה

תן לי קריצה

בשנה הבאה