סיפור של אישה זהובה

תקחי לך מועמד חדש

נזרקה באוויר אמירה

אני עייפה

מוחי מותש

להכיר מחדש

לשחק את המשחק

לפתוח את הלב

לתת להתקרב

אבל הצורך לגעת

אותו לדעת

נשיקה ראשונה ואותות של הגוף

לכשף איזה כישוף

לספוג ולצוף

לחייך ולעוף

אני מתגעגעת

ללקק ולקחת

עוד מהצלחת

בבופה של דפיקות

קלחת רותחת של חוסר שפיות

גם עם לרגע לשקוע

וברגע הזה אולי לטבוע

הגוף מתווה את דרכי

לצערי

בדידות היא גם מנת חלקי

כואבת וצובטת

מתסכלת וטורפת

מרחיקה ומקררת

מכבה אותי.

לצבע בורחת

את הקנבס פותחת

מוגנת במסגרת

תנועה מרגשת מאפשרת

באור ראשון יוצרת.

אולי כך תפתח הדלת?