לפני 19 שנים. יום חמישי, 27 באפריל 2006 בשעה 15:32
ראיתי אותה כותבת לכם.
ראיתיה משתפכת, חולמת מבצעת.
ראיתיה במיטבה.
היא מתקדמת בצעדי ענק.
ואני בהחלט אוהב את מה שאני רואה.
אבל אמירה אחת הפתיעה אותי.
אמירה כואבת מהלב.
אמרה לי אדוני,
מאז שקולרתי , מאז שאני שלך
נעלמו לי החברים.
התאיידו כאילו פצתה האדמה פיה
ובלעה אותם.
ואני שואל את עצמי.
האם אלו חברים?
התשובה ודאית.
לא!!
כנראה שרצו ממנה רק דבר אחד.
אותו הדבר שלא רצתה לתת להם
ונתנה רק לי.