לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

AKNU,

שלמות
לפני 17 שנים. 19 בנובמבר 2006 בשעה 8:23

תקשיבי שפחה.
זה שאת מתהדרת לך באדון חדש.
זה לא אומר שאת יכולה לשדך לי את כל מי שאת רוצה.

מאסתי בהתנהגות הזו.
מאסתי בצביעות.
לא רוצה אף לא אחת אחרייך.
מה שהיה לי איתך היה נפלא.
ומאחר ובחרת לך בפחות טוב,
אינני מנסה בכלל להיות כאן לתחרות.
לא איתך
לא איתו ולא עם אף אחת אחרת.

תודה על שידוכייך.
אבל לא תודה.
מה שהיה לי איתך לא יחזור ..
וחבל.


לפני 17 שנים. 6 באוגוסט 2006 בשעה 6:13

לקחתי אותה לאילת
לסוף שבוע.
היה מטריף
גרמתי לה להשתזף
לאור הניאון בחדר.
או סתם נורה מסוג אחר.

לך תדע,
הלוגן, PL,
או כל סוג המצוי בשימוש בתי המלון.


דבר אחד אני יכול לומר
השיזוף אחיד.
למעט, הסימנים על הברכים.
סימני לחץ כמובן.
והישבן המפוספס.
חוץ מזה?
עשיתי לה עבודת שיזוף.
נהדרת.

אגב.
הידעתם?
שפחה על 4 במשך זמן רב.
סובלת מאכבי גב.
ולי אמרו.
שבעלי חיים ההולכים על 4.
יש להם עמוד שדרה גמיש יותר.

אז אמרו.


לפני 17 שנים. 5 ביולי 2006 בשעה 13:29

רוצה אותה
כי היא הכי בעולם.
כי היא שלי.
רק אותה
רננה

לפני 17 שנים. 4 ביולי 2006 בשעה 9:02

אדוני ! תתקשר אלי בבקשה. היה נוסח הודעת ה sms

מה הבהילות, הרי היתה באמצעה של ביצוע משימה

אני רוצה פסק זמן, אמרה בנשימה אחת

לא יכולה יותר, לא יכולה לנשום

העולם הזה סחף אותי טוטאלית.

אוקי שפחה, אמרתי,
את יודעת את המחיר.

ענתה כן אדוני.

שיחררתי את קולרה האדום
לקחתי אותו חזרה.
צאי לשוק הבשר, הוריתי לה.

לא אדוני לא הולכת לשם
אני שלך אמרה, תמיד אהיה שלך.

אוקיי אמרתי וניתקתי את השיחה.

עבר יום. מלא מחשבות .
אני כל כך חש אותה.
כאילו היא כאן לידי בנשמתי.
שיחת הבוקר לא אחרה להגיע.

אני יודע למה אמרתי לה.
כי נתתי לך משימות שחדרו לעולמך.
כבלו את נשמתך.
איבדת את השליטה על חייך.
על מוחך ראשך.

והיא עונה לי בכן.
כן
בן
על כל קביעה.
כן!!!

בנחרצות.

אמרתי לה שפחה.
לעולם לא אקלר אותך .
אבל
לעולם תהיי שפחתי.
רכושי עלי אדמות
תמיד תחיי במסגרת כל האיסורים שלי
תמיד תעמדי לשרותי.

אני יודעת אדוני

אני שלך לתמיד
רק צריכה פסק זמן
החופש הילדים.
החיים.
צריכה אויר לנשום.

כמעט רציתי לסיים בבדיחה
מה אני משאבת אויר?

הנה אמרתי זאת.

שבוע הבא.
סשן כרגיל.

והיא לא מקולרת.


לפני 17 שנים. 11 ביוני 2006 בשעה 8:55

רצתה ויברטור.

קניתי לה.

מצלצל אליה.

שלום שפחה היכן את?

בדרך לקנות ויברטור עם ידיד.

שכחתי שקניתי לה.

התפוצצתי.

ללכת עם ידיד?

עברת את כל הגבולות.

ואולי ירצה גם לעזור לך לנסותו?

ואולי תדגימי לו.?

שפחה, וכל זה ללא רשות?

הקולר כל כך רופף.

ממש עומד להקרע וליפול.

התאכזבתי.

לפני 17 שנים. 9 במאי 2006 בשעה 14:10

רננה.

במקום להגיב לך בבלוג שלך.
רציתי לכתוב לך כאן
ולומר לך כמה את מרגשת אותי
כל פעם מחדש
עד כמה עמוקה תגובתך,
עד כמה משמעותית היא.
עד כמה את מהממת.

רציתי שתדעי
שאת משתפרת מידי יום ביומו.
ועבורי את פשוט, מושלמת

לפני 17 שנים. 2 במאי 2006 בשעה 9:45

ישבה מולי. אוננה בטרוף
כל מה שביקשתי החדירה
גמרה גמרה ושוב גמרה.
צרחה בטרוף.

ולפתע..אדוני צרחה
בא לי פיפי..
והשתינה ככה מולי ללא רשותי
על השטיח.
התגלגלה מצחוק
עדיין צוחקת על כך ללא הרף

הכתרתי אותה בתור
המשתינה הלאומית

לפני 18 שנים. 27 באפריל 2006 בשעה 16:32

ראיתי אותה כותבת לכם.
ראיתיה משתפכת, חולמת מבצעת.
ראיתיה במיטבה.
היא מתקדמת בצעדי ענק.
ואני בהחלט אוהב את מה שאני רואה.

אבל אמירה אחת הפתיעה אותי.
אמירה כואבת מהלב.
אמרה לי אדוני,
מאז שקולרתי , מאז שאני שלך
נעלמו לי החברים.
התאיידו כאילו פצתה האדמה פיה
ובלעה אותם.

ואני שואל את עצמי.
האם אלו חברים?
התשובה ודאית.
לא!!
כנראה שרצו ממנה רק דבר אחד.
אותו הדבר שלא רצתה לתת להם
ונתנה רק לי.

לפני 18 שנים. 11 באפריל 2006 בשעה 7:55

קראתי לה R
כי היא לא מצאה קולר.
קולר אדום רצינו.
ציירתי אותו בדמיוני.
קולר יפה כזה,
שתהא גאה לענוד אותו.

דמיינתי אותו על צוארה.
תכננתי את הפונקציונאליות שלו.
תכננתי את המידות.
את החומרים מהם הוא עשוי.

היא הלכה לחפש,
יום , יומיים , שלשה
את אשר רציתי בדיוק לא מצאה.
רק בערך לא בדיוק,
לא מוכנה להתפשר.
היא תמלא את מצוותי בדיוק,
כי כך אני רוצה,
זה מה שהיא רוצה.

הלכה לחבר,
הזמינה,
בדיוק כזה,
יגיע אחרי החג.

אני מעריך את המאמץ
מעריך את הרצון
החלטתי לתת לה מתנת חג.
קילור פומבי, קבל עם ועדה.
את שלי Renana

משלים אותך{Renana}

לפני 18 שנים. 6 באפריל 2006 בשעה 8:30

שלחתי אותה לכאוב
להשלים את הקילור,
שלחתי אותה לכאוב
שתבין שזה קשור.

נתתי לה מקום
אצלי במוח
נתתי להרגיש
שיש לי כח.

שלחתי אותה להבין
שזה לא משחק
שאצלי היא תהיה
בהרגשת מחנק.