סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני שנתיים. 3 באוגוסט 2022 בשעה 13:10

גומרים מתוך שינה? 

בחלומות אנאליים, לא פחות? 

 

פאק. אני חייבת לצאת. 

אבל גם. איפה הווברטור 😁

לפני שנתיים. 1 באוגוסט 2022 בשעה 23:52

מסתובבת. האור פוגע בזוויות חדשות. 
הילת הקדוּשה מתפוגגת לה. 

אפקט הבורקס מתפוגג. 

 

(בורקס הוא איש נשוי שניהל איתי רומן כשהייתי בת 21. כמו כל גבר נשוי מצוי שבוגד באישתו הוא האשים אותה בהכל. היא לא מספיק חמה. היא לא מספיק מינית. היא לא מספיק תומכת. היא לא מספיק מפרגנת. בדגש על *היא* )

עד היום אגב הוא מסתובב בפרצוף חמוץ - בהאשמה בלתי פוסקת. עשו לי. לקחו לי. אני הקורבן המסכן. ללא שום יכולת לראות את החלק שלו בדינמיקה הקלוקלת הזאת. נו. שויין. 

 

אני מודה - שגם אני לקיתי באפקט הבורקס. אבל ממש. 

למזלי עברתי מהשלב של - אני לוקחת אחריות על זה שהייתי שם ולא ידעתי שלא להיות שם מלכתחילה (שזה בסדר לשלב א׳, אפילו שזה עדיין ברובו מאשים את הצד השני), ועברתי ל - החלק שלי בכל הפאשלה הענקית הזאת הוא לפחות חצי חצי. 

חצי. 

חצי. 

 

שלום, שמי מלורי ואני לא הבחורה המתוקה והמקסימה שחשבתי שאני. זאת אומרת, אני יודעת ויכולה להיות מקסימה אבל אני גם יכולה להיות כלבה מסרסת משפילה ומזלזלת. וזה בא לי די בקלות אפילו. 

 

 

(אנא מכם, הבלוג הזה הוא בעיקר בשביל לעשות סדר במחשבות שלי. הוא לא באמת אמור להיות מובן לקוראים. עמכם הסליחה). 

 

רות. עבור. 

לפני שנתיים. 31 ביולי 2022 בשעה 21:03

אנחנו לא יכולים לרצות משהו שלא היה לנו קודם. 

 

אנחנו לא יכולים לעשות משהו שאנחנו לא מכירים. 

 

מסקנה - גם אם אנחנו לא מזהים מאיפה - זה שם כי זה קודם כל *מוכּר*. 

 

 

 

לפני שנתיים. 30 ביולי 2022 בשעה 17:25

כשאת יושבת בחוץ לקרא ספר. לשתות קפה. 

מרגישה נקיה כי סוף סוף חפפת את הג׳יפה של הצינון מהראש ואפילו החכמת להתקלח אחרי סשן ההזעה בשמש ואז את מותחת את היד לקפה ומרגישה אותו על הרגל, על הבטן, על ה כ ל. כי הסרת את המכסה מקודם והחזרת אותו למקום מבלי לקבע. 

למה 😖

 

וגם. למה אנשים מתיישבים לידי. למה????????? עופו

לפני שנתיים. 30 ביולי 2022 בשעה 13:34

אני לא יודעת אם זה בגלל שאני חולה אבל השמש ממש קשה לי. אני בוויטמין ד והגוף בוויטמין ז. 

עוד שלושים דקות למנייאק. 

נ מ ס ה 

לפני שנתיים. 29 ביולי 2022 בשעה 1:23

לכתוב על העובדה שאני לא חושבת שאני יפה. 

ועל העובדה שהזיכרון היחיד שהיה לי לגבי העניין סורס על ידי פסיכולוג אחד עם כוונות טובות. 

ועדיין, הייתי רוצה לרדת לתוך המאורה הזאת. בלי קסדה כמובן. כי להרגיש זה ההיי החדש. 

מתרגשת לקראת נחשי הצפע ושאר מיני ירקות. 

אני חולה מדי בשביל לכתוב. 

הכתיבה על זה תכלול הרבה דמעות ואני נפוחה גם ככה מנזלת ועיניים דומעות. פאק. מיי. לייף. 

וגם. בגלל שאני אף פעם לא הרגשתי יפה. 

יש אנשים בעולם הזה שמרגישים יפים? כאילו, על בסיס קבוע?

 

שואלת בשביל חברה. 

 

ביי

לפני שנתיים. 28 ביולי 2022 בשעה 13:44

 

לפני שנתיים. 27 ביולי 2022 בשעה 15:44

״אני שולט מחפש נשלטת. את מעוניינת?״ 

אפשר קצת חומר סיכה לפני? 

לפני שנתיים. 27 ביולי 2022 בשעה 6:16

😂

 

 

לפני שנתיים. 27 ביולי 2022 בשעה 0:32

אבל אני קוראת לו פרנק. 

כי למה לא להרוס משהו צרפתי בניסוח אמריקאי בוטה וקר. 

פרנסואה נשמע אירופאי ודקדנטי בעוד לפרנק יש אסוציאציה של נהג משאית מלוכלך. 

 

בכל מקרה. פרנק. 

אנחנו מתכתבים. שוב. 

אני מרטיבה. הרבה. 

נזכרת באצבעות שלו בפה שלי. 

 

הוא מספר לי שהחל מיום שבת תהיה אצלו בבית פליטה אוקראינית. וגם. איך לא. הוא עובד 70 שעות בשבוע. 

כל ה Filmmaker האלה ושיגעון הגדלות שלהם. אוקי. 

 

 תעשה מאמצים פרנקי. אני חושבת שזה יהיה שווה את זה. 

 

רות. עבור.