מסתובבת. האור פוגע בזוויות חדשות.
הילת הקדוּשה מתפוגגת לה.
אפקט הבורקס מתפוגג.
(בורקס הוא איש נשוי שניהל איתי רומן כשהייתי בת 21. כמו כל גבר נשוי מצוי שבוגד באישתו הוא האשים אותה בהכל. היא לא מספיק חמה. היא לא מספיק מינית. היא לא מספיק תומכת. היא לא מספיק מפרגנת. בדגש על *היא* )
עד היום אגב הוא מסתובב בפרצוף חמוץ - בהאשמה בלתי פוסקת. עשו לי. לקחו לי. אני הקורבן המסכן. ללא שום יכולת לראות את החלק שלו בדינמיקה הקלוקלת הזאת. נו. שויין.
אני מודה - שגם אני לקיתי באפקט הבורקס. אבל ממש.
למזלי עברתי מהשלב של - אני לוקחת אחריות על זה שהייתי שם ולא ידעתי שלא להיות שם מלכתחילה (שזה בסדר לשלב א׳, אפילו שזה עדיין ברובו מאשים את הצד השני), ועברתי ל - החלק שלי בכל הפאשלה הענקית הזאת הוא לפחות חצי חצי.
חצי.
חצי.
שלום, שמי מלורי ואני לא הבחורה המתוקה והמקסימה שחשבתי שאני. זאת אומרת, אני יודעת ויכולה להיות מקסימה אבל אני גם יכולה להיות כלבה מסרסת משפילה ומזלזלת. וזה בא לי די בקלות אפילו.
(אנא מכם, הבלוג הזה הוא בעיקר בשביל לעשות סדר במחשבות שלי. הוא לא באמת אמור להיות מובן לקוראים. עמכם הסליחה).
רות. עבור.
