כל מי שאי פעם היה באינטראקציה פוגענית עם אדם אחר, יודע שיש להם דרך למשוך אותך פנימה. הם בדרך כלל אנשים בעלי כריזמה מטורפת. הם יכולים לשכנע ציפור לוותר על כנפיה. הם בונים על האמפתיה של זה שעומד מולם ותמיד פורטים על נימי חמלתם בכישרון שאין כמותו.
אין לי כוח להכנס לוויכוח הנצחי של חמלה מול דורסנות. יש הרבה תאוריות שמדברות על המתעללים ועל הקורבנות מזוויות רבות. כל מקרה עומד בפני עצמו. אין שחור או לבן. ולאנשים כאלה, מתעללים וקורבנות כאחד לרוב זה שחור או לבן. האירוניה.
אני לא ישנה. מאז שהתגרשתי. אני לא ישנה. וכשאני מנסה לישון יש לי סיוטים. אני מתהפכת מצד לצד ומתעוררת יותר עייפה.
פתאום גיליתי כמה חרדתית אני. בסדר. כן. גירושים זה לא פשוט. כן. מכירה את כל האמירות והסטטיסטיקות. כן. זה כמו מוות. כן.
אני מעשנת. לא ישנה. בקושי מתפקדת.
אני מרגישה שהכל מסתובב ואין לי שליטה על כלום. ואף אחד לא מבין. כולם באים אלי עם ססמאות וקלישאות. תאכלו פאקינג חרא.
אני לא יודעת מה ניסיתי לומר. אני עייפה ולא ישנתי שבועות.
אני רק רוצה לישון. לילה אחד. שלם. כמו פעם.
