לפני 6 שנים. 19 ביוני 2018 בשעה 3:26
אני תמיד מנסה להסתכל על הכל בראיה פנורמית. זה בלתי אפשרי מבחינה פיזית אני יודעת אבל אני בכל זאת מנסה בכל מאודי לראות את התמונה הגדולה מכל זווית אפשרית. אני תמיד שואלת את עצמי אם הייתי בסדר או מה יכולתי לעשות אחרת. בד״כ יש לי את היכולת לראות ולדעת איפה טעיתי ומה עשיתי לא בסדר, אפילו אם זה מגיע רק בדיעבד. אבל יש פעמים שאני תופסת את הראש כמו עכשיו, מנסה להבין ולא מצליחה בעד שום הון שבעולם לראות מה עשיתי לא בסדר ולמה זה מגיע לי. העלבון עמוק וקשה מנשוא. איך אני ״הנאורה והמודעת״ לא מצליחה לראות את הקשר.
זה עוד שיעור. הכי קשה עד עכשיו. כזה שאני לא יודעת בכלל אם אשרוד אותו.
לכל תחתית יש תחתית יותר עמוקה ואני לבד. כל כך לבד בתוך זה ואני לא יודעת איך זה יגמר. אם זה יגמר. או שאני אגמר קודם.
