My Unforgettable Fire

^{שמחתי לעזור…}

^😈😈😈

קחו עשר דקות של זהב נוזלי וטהור…

כן, אני בת 54 (תיכף 55, סעמק).

כן, אני יודעת שאני נראית פחות.

כן, זה תמיד מחמיא לי כשאומרים לי את זה,

אבל בחייאת,

באימא,

בבקשה מכם…

אל תכתבו לי שאני נראית טוב ׳לגילי׳, או גרוע מזה - ׳שמורה׳.

אם אתם לא מבינים למה זו לא מחמאה, תשאלו חברות נשים.

הן כבר יסבירו לכם.

***

ברור שאני מזריקה בוטוקס!

ולצורך העניין:

כל אשה בגילי עם מינימום קמטי הבעה שאומרת שהיא לא, משקרת.

אקסיומטית.

די להיות פתיים!

(נכון שיש פה גם פונקציה מהותית של גנטיקה, אבל זה לפוסט אחר).

***
זה ממש, ממש (ממש!) מחמיא לי שגברים צעירים מתחילים איתי.

באמת!

אבל אם אתם מתחת ל-40 זה פשוט לא יקרה.

ולא משנה כמה בוגרים/מנוסים/חתיכים למות אתם.

יש בהתנהלות שלכם (באופן הפניה, בשיח, ברמת האינטליגנציה הרגשית, בטח אם לא חוויתם הורות, מחילה) משהו בוסרי, שלפעמים מכמיר את הלב ומעורר בי את היצר האימהי.

אין טרן-אוף גדול מזה עבורי

(לא שופטת מי שזה הקטע שלה, כן?).

***

אם אמרתי לכם ׳לא׳, בבקשה-בבקשה אל תנסו לשכנע אותי למה כן.
אני לא מנסה לשחק אותה hard-to-get.

אני באמת מתכוונת לזה,

וזה מביך, בעיקר עבורכם.

והגרוע מכל?

זה משדר לי שאתם לא מכבדים את הגבולות שלי, וזה בעיני משליך עליכם בקטע ממש לא מחמיא.

***
נכון המחקר המדעי שקבע שלוקח לנו פחות משניה להחליט אם יש מצב לסקס, על סמך אטרקטיביות חיצונית?

אז אני משווה ומעלה.

תמיד, אבל תמיד אחרי ששלחתם לי תמונה אני אפשיט אתכם בדמיון ואשים אתכם בפוזיציה של סקס איתי.

לפי התגובה הגופנית שלי אני יודעת אם יש לנו סיכוי או לא.

וכן, למקרה שתהיתם, יש מנעד מרשים בעוצמת התגובות הגופניות שאני חווה.

***

יש לי עוד כמה, אבל חושבת שכדאי שנעצור פה עכשיו…

😈😈😈

״…ובשיברונו ימשיך להתקיים״

לורד ביירון

אין באמצע.

זה התבהר לי כפליים השבוע, כשנכנסתי לטינדר מרוב שיעמום.

(כן, חוטאת בזה מדי פעם, שוט מי).

מאץ׳ מהיר עם שווה רנדומלי.

הוא:״קראת את הפרופיל שלי?״

״כן, קראתי״

הוא:״אז ראית שאני לא מחפש משהו רציני…״

״אם לא היה מתאים לי, לא הייתי עושה לייק״

***

עברנו לטלגרם.

שיחת סמול טוק חביבה.

גרוש עם ילדים,

על פניו, סבבה לגמרי.

מנסים לסנכרן מפגש.

בסוף החלטנו טנטטיבית על סופ״ש.

אמרנו שנתעדכן לקראתו.

לא עוברת שעה, ואני מקבלת את זה…

וזו היתה תצוגת תכלית, שחור על גבי לבן, לתסכול שלי לאורך שנים: הדיכוטומיה הוונילית המטומטמת ביקום -

את או מדונה, או זונה.

חוסר היכולת הזה, של להכיל ׳מורכבות׳ של מישהי שמחפשת משהו לא מחייב בדיוק כמוך, ועדיין לכבד אותה, כבן אדם.

***

כשהייתי בת 25 היתה לי חברה טובה, הולנדית.

כבר אז היא השכילה לומר לי:

“Baby, we’re not marriage material. We’re the girls guys would cheat on their wives with…”

והנה שוב,

זמנים אחרים, אותה דיכוטומיה.

נשים הן עדיין ׳או׳, ׳או׳ ביקום הוונילי.

אפס עקומת למידה.

אז הוירוס הזה שרץ עכשיו חזק?

נפל גם עלי.

למה שאסבול לבד?

תתפנקו!

😈😈😈

אני אקום ואלך.

בלי לשאול.

בלי להתנצל.

בלי להסביר

ובלי לבקש הסברים.

***

אני פשוט אקום ואלך.

זה לא איום, זו לא הבטחה.

זו גם לא בריחה.

זה פשוט מנגנון ההשרדות שלי.

כשאני לא מוערכת,

כשלא רוצים אותי,

כשהסיטואציה מאמללת אותי,

כשאני נותנת יותר ממה שאי פעם אקבל,

כשאני לא מאותגרת,

כשלא רואים אותי

***

אני אקום ואלך.

זו לא התחמקות, זו בחירה מושכלת -

בי.

משהו שלקח לי שנים לפתח,

בדם, ביזע ובעיקר בהמון דמעות.

למדתי לא לשאול,

לא לנתח,

לא למכור את עצמי

לא לשכנע כמה אני שווה שילחמו עלי,

אני פשוט אסתובב ואלך.

ה׳למה?׳ לא רלוונטי לי, כשהבוטום ליין הוא אותו הדבר.

***

אני אקום ואלך.

אעזוב עבודה,

אעזוב חברים,

אעזוב זוגיות.

אני אקום,

אנער את האבק מעליי,

ואלך.

וככל שבחרתי ללכת,

לא אשוב יותר,

לעולם.

בוקר טוב

💖💖💖

למה לעזאזל מישהו שחסמתי יכול עדיין להגיב לי בבלוגים של אנשים אחרים?!

למה אני צריכה לראות את הפרצוף הנאלח שלו אונליין?!

איכס!

***
ובנימה הרבה יותר נעימה, 

פאקינג 54 שנים למופת הזה, שציטוט ממנו מקועקע עלי.

וואו, איזה אלבום…

🥹