My Unforgettable Fire

אחרי אתמול, לא היתה ברירה.

וויש מי לאק!

רציתי חורף

וחושך

וקור,

כדי שלרגע ארגיש חיה.

ליקום היו תכניות אחרות.

לפחות השיר משקף את מה שקורה לי בלב…

 …Than To fade away

וכן, נכון, זו לא הוורסיה של ניל יאנג, אבל זו טובה לא פחות.

אני טובעת בעבודה היום, אז עד הפוסט הבא, עופו על השיר…

בי לייק…

אלוהים, תן לי כוחות להתמודד עם מה שאינני יכולה לשנות, וחבל.

כמו כן, אין על להתחיל שבוע חדש בציפייה לגרר בגלל רכב תקול.

היידה, בלגן!

ככה אני אוהבת אותך.

פראי,

פרוע.

סוער.

עם רעב של חדר מיטות בעיניים.

אני מכירה כבר את המבט הזה שבעיניים שלך,

זה שמבטיח לי שאתה מגיע לטפל בי.

זה שמגיע לפני המילים השקטות שיאמרו

בציווי נמוך, בוטח, שליו.

אני יודעת שאתה על הסף.

על הסף של ההתפראות,

אתה כמעט שם.

זה בדיוק השלב שבו אני אקניט, אעקוץ, אתחכם.

כי אני יודעת מה יגיע אחרי זה.

אני כל כך נהנית לראות אותך ככה,

טורף,

חופן,

נושך,

נוהם,

לש,

מוצץ,

נהנה מכל סנטימטר עליו לקחת בעלות,

ממצה את רמות העונג שלך עלי,

ואיתי.

רק ככה אתה אוהב את זה,

וככה בדיוק אני צריכה אותך.

תבוא כבר עם הרעב הזה בעיניים שלך,

קח פיקוד,

אני שלך,

עשה בי כרצונך.

הכל בגלל הרעמים והגעגוע…

קח אותי אל חדר השינה

צווה עלי להתפשט

הצמד אותי לקיר

הבט בי

בשתיקה

נשום עלי את נשימתך החמה

משוך אותי אל בין הסדינים

עטוף אותי לתוך חום החזה שלך

תן לי לנשום אותך לתוכי

בדממה

ערסל אותי בריח שלך

הצמד אותי אליך

עור לעור

חום לחום

גוף מסתנכרן לגוף

בשקט מוחלט

משוך את השמיכה מעלינו

לטף את כולי

תן לי להתחפר בך

ואז להירדם

בבטחון דומם,

שאתה שומר עלי

עכשיו תקראו את זה מהר…

😉

איך הלכת לנו, יא כריס?

🤨