ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

My Unforgettable Fire

זאת אני, הכי חשוף וגולמי שיש.
קחו את זה כמו שזה.
או שלא.
כך או כך, לא אכפת לי.
***
״אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה״
לפני חודשיים. יום שבת, 15 בנובמבר 2025 בשעה 12:11

ככה אני אוהבת אותך.

פראי,

פרוע.

סוער.

עם רעב של חדר מיטות בעיניים.

אני מכירה כבר את המבט הזה שבעיניים שלך,

זה שמבטיח לי שאתה מגיע לטפל בי.

זה שמגיע לפני המילים השקטות שיאמרו

בציווי נמוך, בוטח, שליו.

אני יודעת שאתה על הסף.

על הסף של ההתפראות,

אתה כמעט שם.

זה בדיוק השלב שבו אני אקניט, אעקוץ, אתחכם.

כי אני יודעת מה יגיע אחרי זה.

אני כל כך נהנית לראות אותך ככה,

טורף,

חופן,

נושך,

נוהם,

לש,

מוצץ,

נהנה מכל סנטימטר עליו לקחת בעלות,

ממצה את רמות העונג שלך עלי,

ואיתי.

רק ככה אתה אוהב את זה,

וככה בדיוק אני צריכה אותך.

תבוא כבר עם הרעב הזה בעיניים שלך,

קח פיקוד,

אני שלך,

עשה בי כרצונך.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י