אמל״ק,
אין המשך.
הוא בזוגיות.
איך אני יודעת?
ובכן, זכיתי לחלוק בשבוע שעבר עם בת הזוג שלו את המעלית.
***
בתיכון קראנו להן ׳נערות קדס׳, על שם הנעליים הפופולריות של אותה התקופה, שהיו חביבות עליהן.
זה היה שם קוד לנערות בעלות נראות די שטנצית וגנרית - עיניים חומות, שיער חום באורך הכתפיים,
בד״כ בעלות גוף נאה.
ילדות טובות כאלה.
הבת של השכן שיק.
אלה שבטוח יהיה להתחתן איתם.
אינטליגנטיות דיין.
אלה ששירתו כמשק״יות ת״ש בצבא.
בחורות מהסוג שמביאים להורים.
בחורה טובה כזו,
שאין בה שום ייחודיות ויחד עם זאת גם אפס סקס-אפיל.
***
והנה,
35 שנים חלפו, וכאילו כלום לא השתנה.
בעצם כן.
נעלי הקדס הוחלפו בסט תואם בצבע חום של אלו יוגה.
***
ואני?
אני בכלל הייתי נערת דוקטור מרטינס.
מהסוג הפרוע,
המורד,
הכועס.
לא מהסוג שמתחתנים איתה.
יותר מהסוג שמזדיינים איתה עד כלות החושים.
מזל.
גם ככה שנאתי תמיד נעלי קדס.